|
|
|
==התייחסות חברתית==
השבועון הוא הנפוץ ביותר בישראל, ובעבר היה ניתן למצוא אותו בחדרי המתנה רבים, כגון אלה של רופאים ועורכי דין, לנוחות הממתינים. מאפיין זה הגדיל את החשיפה לשבועון, כשאל קוראיו הקבועים הצטרפו קוראים מזדמנים רבים. בעבר {{הבהרה|מי הם אלה המכנים זאת בהתנשאות? המקור העיתונאי רק שאל לא אמר זאת בעצמו }} כינו אותו "במידה של יוהרה מנוכרת 'לטיפשה'" {{הערה|עמליה הדר, דפנה לוי-ינוביץ, [https://books.google.co.il/books?id=pAKzKQ47l5YC&pg=PA80&lpg=PA80&dq=%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%94+%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%94&source=bl&ots=Xnywvq3pk9&sig=VETxwXTrzxIyH1gCpH7oLJWnI94&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiLjOXi4YraAhUPElAKHerSBMkQ6AEIOjAC#v=onepage&q=%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%94&f=false '''תהיי גבר - הלקסיקון הפמיניסטי העברי הראשון], [[הוצאת כתר]], הערך "לאשה"}}{{הערה|{{גלובס|ארי ליבסקר ורותי זוארץ|שלא יקראו ללאשה לטיפשה|1000029143|15 בנובמבר 2005}}}}{{הערה|{{וואלה!|דוד ורטהיים|עיתון "לטיפשה"? "אף אחד לא חושב לבוז לספורט"|2782352|4 בספטמבר 2014}}}}. בשיר "[[ישנן בנות]]" ([[1967]]) של [[יורם טהרלב]], אומרת הדוברת: "ישנן בנות אשר קוראות ללא בושה את השטויות ב'לאשה' וזה, אם תשאלו אותי, כל עולמן התרבותי!".
==קישורים חיצוניים==
|
