אסון הפאטריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22:
האחריות לביצוע משימת החבלה באונייה הוטלה על [[שאול אביגור|שאול מאירוב]], מפקד [[המוסד לעלייה ב']]. את הפעולה ביצעה יחידה לפעולות מיוחדות של ההגנה בראשותו של [[יצחק שדה]]. [[מאיר מרדור|מאיר (מוניה) מרדור]], איש היחידה, עלה לאונייה בכיסוי של טכנאי שבא לתקן את תנור האפייה שהתקלקל, ומסר לאנשי תנועת "[[החלוץ]]" שהיו על ה"פאטריה" מטען חבלה במשקל של ק"ג אחד, שנועד לפעור חור קטן באחת מדפנות האונייה. "הנהגת" האונייה שקלה את הדבר והחליטה להפעיל את מטען החבלה מתוך אמונה כי לא נשקפת לנוסעים סכנה.
בבוקר ה-[[25 בנובמבר]] הופעל מטען החבלה, כאשר חלק גדול מהמעפילים ידעו על כך והיו מוכנים לקפיצה לים. הדף המטען, שתוכנן ליצור חור קטן בדופן, קרע את כל לוח הפלדה של דופן האונייה. החור הגדול שנפער בספינה גרם לשקיעתה על צִדהּ בתוך כרבע שעה בלבד; חלק מהנוסעים נלכדו וטבעו בתאים שבספינה, וחלקם טבעו בעת שניסו להימלט מהאונייה הטובעת ולשחות אל החוף ואל הספינות והסירות שבאו לעזרת הניצולים
בעיתון [[הבקר]] הובאה עדות של [[אחות]] ששהתה בפאטריה בעת הפיצוץ{{הערה|{{הבוקר||פרטי אסון אנית הטרגדיות "פטריה"|1940/12/02|00100}}; {{הבוקר||המשך|1940/12/02|00413}}}}:
:"דוב הפליטים נמצאו אותה שעה על ספון האניה לרגל מזג האויר היפה ... מיד לאחד שנשמעי קולות הנפץ מתחתית האניה הורגש זעזוע קל הדומה לזעזוע בשעת רעידת אדמה ונראו כמה אנשים (יותר ממנין) שקפצו הימה. רב החובלים של האניה פקד לרדת למטה באמרו שזוהי התקפה מן האויר ואמנם היה רושם כזה אצל כולם ברגע הראשון. האחות הראשית של האניה אנגליה, שעבדה בשדות החברה שעליה נמנתה האניה "פטריה", קרוב ל־36 שנים, הזהירה את הקהל כי האניה תשקע במשך רגעים מעטים, ברם, אף איש לא שעה לדבריה והאנשים המבוהלים החלו לרדת תוך אי־סדר למטה ... בעצם האנדרלמוסיה שנוצרה עקב הריצה המבוהלת במדרגות הצרות של האניה, נטתה פתאום האניה על צדה וזרמי מים אדירים פרצו מצדה האחד ומילאו את התאים. מאות אנשים ונשים עם ילדים על זרועותיהן, אשר נמצאו עדיין למטה, הרימו קול יללה איומה והתחילו לפרוץ לעצמם דרך למעלה על מנת להנצל מזרמי המים הרודפים אחריהם בשצף קצף. ... בין רגע הפכו היורדים עורף והחלו לעלות חזרה על הספון תוך צעקות איומות שהחרישו אזנים. הפניקה הלכה והתגברה מרגע לרגע. אבל בכ"ז הצליחו רבים לעלות למעלה כשהם נרדפים ע"י לחץ המים אשר מילאו כבר כמעט את כל התאים. ברגעים מכריעים אלה, כאשד הבינו גם השוטריס הבריטיים, אשד התנגדו מקודם ליציאת האנשים אחוזי הבהלה מן האניה, את גודל הסכנה הנשקפת לאומללים, ניתנה הפקודה המבשרת רעות: "יציל כל אחד את נפשו!" ומאות אנשים רועדים מפחד הפילו עצמם המימה. בעצם הרגעים האיומים הללו, כאשר מאות אנשים, נשים וטף עמדו עדיין אובדי עצות ... התהפכה פתאום האניה לגמרי והכל החל ליפול מאליו מעצמת הזעזוע הכביר ... והרוב המכריע של הטובעים ניצול ע"י השוטרים הבריטיים והחיילים, שעשו כמיטב יכלתם וכן ע"י הסירות הערביות שהגיעו מיד והצילו את אשר ניתן להציל. רבים מאלה שנפלו מעל הספון קבלו חבטות בגופם מהחפצים שנפלו עליהם והוצאו מן המים כמעט בלי רוח חיים, כמה מהם מתו מן החבטות ומן המים שמלאו את גופם. רבים מן ההורים קפצו בדלית ברירה המימה עם ילדיהם היקרים וטבעו יחד אתם. ..."
מאות פצועים הועברו ל[[בית החולים רמב"ם]] – חלקם ישירות לשלושת [[חדר ניתוח|חדרי הניתוח]] אשר פעלו ללא הרף במשך 24 שעות. באחד הבניינים שב[[מחנה המעצר בעתלית]] הוקמה שלוחה של בית החולים ובה טיפלו בפצועים הקלים. הניצולים מהאונייה הועברו למחנה המעצר בעתלית יחד עם שאר מעפילי ה"אטלנטיק".
==משיית הגופות וקבורתם==
מניין הנספים היה 267 איש, מהם 216 ממעפילי שלוש הספינות ו-51 אנשי צוות, חיילים ושוטרים בריטים.
מיד לאחר האסון הוכנה רשימה של 233 נעדרים מהשוהים על הפאטריה שלא נמצאו לאחר הטביעה. בתחילה היתה הנחה ותקווה שרבים מהנעדרים עלו לחוף וברחו לתוך היישוב היהודי כדי לא להכלא על ידי שלטונות המנדט. אולם עם התקדמות משיית הגופות הוברר שמספר הנעדרים שנמלטו ממשטרת המנדט הוא קטן מאוד אם בכלל היו כאלו{{הערה|{{ChicagoSent||News Brevities|1941/03/13|00300}}}}.
במשך מספר חודשים פעלו השלטונות למשיית הגופות מהפאטריה. עד ה-8 בדצמבר 1940 נמשו 55 גופות ועד ה-20 בדצמבר 1940 נמשו 72 גופות{{הערה|{{הבוקר||72 גוויות נמשו מה"פטריה''|1940/12/20|00804}}}}. קרובי משפחה הוזמנו לבוא לזהות את הגופות שנקברו בסמוך למשייתם{{הערה|{{הצופה||55 חללים נמשו מהאנייה "פאטריה"|1940/12/08|00113}}}}. כותרות העיתונים דווחו מידי יום על מספר הגוויות שנמשו מהאנייה{{הערה|ראו לדוגמא: {{הצופה||עוד שלושה קרבנות ב"פטריה"|1940/12/12|00118}}{{ש}}{{המשקיף||נמשו עוד 7 גופות מ"פטריה"|1941/01/02|00405}}}}. בסוף פברואר 1941 חודשה עבודת הצוללנים באונייה לאחר הפסקה של מספר שבועות והוצאו 12 גופות, כך שסך כל הגופות שנמשו הגיע ל-170{{הערה|{{הבוקר||נמשו עוד 12 גופות|1941/03/02|00305}}}}. באמצע מאי חודשו העבודות למשיית הגופות לאחר חודשיים של הפסקה{{הערה|{{הבוקר||עוד שתי גוויות נמשו מ"פטריה"|1941/05/19|00309}}}}. ב-28 במאי 1941 הגיע מספר הנספים ל-200{{הערה|{{המשקיף||מנשו 200 גופות מפטריה|1941/05/29|00117}}}}. ב-10 ביולי 1941 נמשו עוד שלש גוויות ומספר הנספים שהוצאו מתוך הפטריה עצמה הגיע ל-204{{הערה|{{הבוקר||נמשו עוד שלוש גוויות מ"פטריה"|1941/07/11|00808}}}}. בסוף אוקטובר 1941 נמשו עוד שתי גופות ומספר הגופות הכולל הגיע ל-208{{הערה|{{הבוקר||מצבה לחללי פטריה|1941/10/30|00205}}}}.
| |||