מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ removed: מן הראוי לציין כי באמצעות AWB
שורה 15:
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|ברית המועצות||+}}{{ש}}
[[קובץ:Flag of Afghanistan 1980.svg||22px|]] [[אפגניסטן|הרפובליקה הדמוקרטית של אפגניסטן]]{{ש}}
| צד שני = [[קובץ:Flag of Jihad.svg|22px]] [[מוג'אהדין|קואליציית המוג'אהדין הסונים]]{{ש}}
בתמיכת:{{ש}}
שורה 29:
סרגי סוקולוב
[[דמיטרי יאזוב]]
[[קובץ:Flag of Afghanistan 1980.svg||22px|]] נשיאים:
בברק קרמל{{ש}}
חאג'י מוחמד חאמקני{{ש}}
שורה 57:
 
ה־[[CIA]] [[ארצות הברית|האמריקאי]] הפעיל את [[מבצע ציקלון]] במטרה לתמוך במורדים וסיפק להם אימון ונשק מתקדם, כולל [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]] מדגם "[[סטינגר]]" שהפילו [[מסוק קרב|מסוקי קרב]] סובייטיים רבים. השווי המוערך של עזרה זו נאמד בכ-2.1 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]]. גם [[פקיסטן]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] הושיטו עזרה למורדים בנשק, אימון ומימון בשל אינטרסים שלהן להחלשת ברית המועצות.
מלבד העזרה ממדינות אלו, הגיעו אלפי מוסלמים מרחבי העולם לעזרת המורדים האפגנים, שכינו עצמם "מוג'הידין" וראו את מלחמתם כ[[ג'יהאד]]. ניצחון המורדים במלחמה גרם למוסלמים בעולם לסבור כי דת ה[[אסלאם]] היא שנצחה את מעצמת-העל הקומוניסטית-[[אתאיזם|אתאיסטית]].
 
במשך עשר שנות המלחמה הגיעו אבדות [[הצבא האדום]] ל-15,000 חיילים לפי האומדן הרשמי. דעת הקהל בברית המועצות לא הייתה נוחה משפיכת דם החיילים באפגניסטן, ואף נשמעו השוואות ל"[[וייטנאם]] הרוסית" במובן של חיילים הנהרגים למען אינטרס של המעצמה בארץ זרה.
שורה 76:
ראש ה-[[CIA]] לשעבר, [[רוברט גייטס]], כתב בספר זכרונותיו כי ארצות הברית החלה בסיוע למורדים באפגניסטן חצי שנה לפני שהסובייטים פלשו אליה. ב-[[3 ביולי]] [[1979]], חתם הנשיא [[ג'ימי קרטר]] על צו נשיאותי המתיר ל-CIA לבצע פעילויות [[תעמולה]] חשאיות כנגד המשטר המרקסיסטי. פרשנים חלוקים בדעותיהם על משמעות פעולה זו. אלו המצדדים במעורבות האמריקאית באפגניסטן רואים בה הכנה לגיטימית של ארצות הברית לקראת הפלישה הסובייטית שהייתה ידועה מראש (כמאפיין של [[דוקטרינת ברז'נייב]]) לביון האמריקאי, בעוד אלו המתנגדים לה רואים בתעמולה זו "[[קאזוס בלי]]" שבו פיתתה ארצות הברית את ברית המועצות למאבק בין גושי באפגניסטן שבו ביקשה להחלישה.
 
מן הראוי לציין כי משטרי ברית המועצות ואפגניסטן עמדו ביחסים דיפלומטיים ידידותיים. כ-400 יועצים צבאיים סובייטיים שהו באפגניסטן כבר ממאי 1978. ביולי 1979 שלחה ברית המועצות גדוד מוצנח לעזרת המשטר האפגני שביקש זאת.
עם התגברות התקיפות של המורדים, שהסתייעו במדינות זרות, פרסה ברית המועצות את הארמייה ה-40 באפגניסטן בעקבות בקשת ממשלתה. ארמייה זו הורכבה משתי דיוויזיות חי"ר, דיוויזיה מוצנחת, בריגדת הסתערות ושני רגימנטים ממוכנים עצמאיים.
 
שורה 92:
ב-7:00 בבוקר של אותו יום פוצץ צוות זנית את מרכז התקשורת העיקרי של צבא אפגניסטן, ובבוקר יום המחרת הודיע הפיקוד הסובייטי ברדיו קאבול כי אפגניסטן שוחררה משלטונו של אמין.
 
על פי ה[[פוליטביורו]], ברית המועצות פעלה בהתאם לבריתה מ-1978 עם אפגניסטן, עליה חתם הנשיא הקודם טארקי, ולא ביצעה פלישה בכוח לאפגניסטן. ברית המועצות סברה כי יורשו של אמין יוכל לאחד את ה-PDPA ולכונן משטר קומוניסטי יציב באפגניסטן. הסובייטים הודיעו כי הוצאתו להורג של אמין בוצעה בידי "המועצה המהפכנית האפגנית המרכזית", שבחרה כיורשו את בבראק קרמאל, סגן ראש הממשלה לשעבר, אותו שלח אמין למשרה הבלתי נחשבת של שגריר ב[[צ'כוסלובקיה]] בעת שלטון פלג החאלק.
 
ב-27 בדצמבר החלו נכנסים הסובייטים לאפגניסטן גם קרקעית מכיוון צפון. דיוויזיית "[[ויטבסק]]" המוצנחת נחתה בנמל התעופה בעיר [[בגראם]] והחלה פורסת את כוחותיה שם.
 
התגובות ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיות]] היו עזות, ונעו בין אזהרות חמורות לברית המועצות ועד [[החרם על אולימפיאדת מוסקבה (1980)|חרם]] על [[אולימפיאדת מוסקבה (1980)|משחקי הקיץ האולימפיים במוסקבה ב-1980]]. [[ג'ימי קרטר]] נאם כי "זהו הסיכון המשמעותי ביותר לשלום מאז מלחמת העולם השנייה".