צבא בר כוכבא – הבדלי גרסאות

על '''צבא בר כוכבא''' אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים. שני המקורות העיקריים למרד: דיו קסיוס ואוסביוס מקיסריה מעדיפים למעט אם לא לשתוק בעניין זה, אף שנראה שהיה להם מידע מסוים. ניתן לשער כי [[צבא]] בן כוסבה ([[בר כוכבא]]) החל כקבוצה גרעינית, אחת מכמה, שעסקה בהטרדת [[הצבא הרומי|הכוחות הרומיים]] (ליסטות מדינית), והתגלגלה למסגרת יותר מאורגנת, ואף לתוצר של גיוס כולל, של צבא אשר פעל בעת [[מרד בר כוכבא]].

לכל ה[[מרד|מרידות]] שפרצו כנגד השלטון הכובש, בין אם היה זה [[התרבות ההלניסטית|הלניסטי]] או [[רומא העתיקה|רומי]], היה גרעין קשה של קבוצות קטנות, בדרך-כלל על בסיס משפחתי מטעמי יעילות ו[[אמון (רגש)|אמון]].

הקבוצות אופיינו בקנאות, לעיתים משיחית ומנהיגיהן רקמו חזון בדבר מלוכתם על אזור המרד, והרחבתו לממדים נרחבים וגדולים. נתונים אלה אפיינו את משפחת [[מתתיהו הכהן|מתתיהו]] ה[[חשמונאים|חשמונאי]] שהניפה את נס ה[[מרד החשמונאים|מרד]] ב[[מודיעים]] כנגד ה[[יוון העתיקה|יוונים]], היוונות וה[[התיוונות]], את הקבוצות הקנאיות שהטביעו חותמן על [[פולמוס וארוס]] ועל [[המרד הגדול]] כגון קבוצת [[שמעון בר גיורא]], [[יוחנן מגוש חלב]], ה[[סיקריים]] בהנהגת [[אלעזר בן יאיר]] ואת הקבוצות הקנאיות והמשיחיות ערב פרוץ המרד כנגד הקיסר [[טראיאנוס]].

לצד ההכנות למרידה המסודרת והמאורגנת שכללו, כידוע, מאגר [[כלי נשק]], בניית קווי הגנה, ביצור עיירות וחפירות [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] וקשר, ארגן מנהיג המרד צבא רציני יותר שיוכל להתמודד כראוי מול הרומאים.

על פי המספר הרב של מערות המסתור שנתגלו ביהודה ובגליל, נראה כי בר כוכבא למד מהמרד הגדול והעדיף שלא לנסות להתבצר במבצרים (שיעילותם מוטלת בספק לנוכח יכולת המצור הרומאית, שהיהודים כבר חוו על בשרם), אלא להסתתר במערות מסתור תת-קרקעים. נראה שהאסטרטגיה כוונה למלחמת גרילה ממושכת, שבה כוחות מורדים פשטו ממערות מסתור באופן מתוזמן לפתע פתאום, על כוחות רומאים ששהו לידם והופתעו, ולאחר ביצוע פשיטות מוצלחות אלו, הכוחות נמלטו למערות הללו, כך שכוחות התגבורת הגדולות שהוזעקו חיפשו אותם לשווא.

אף שנראה שלפי חז"ל ישנה הפרזה בכוחו, על פי עדות עקיפה, מדובר בסדר כוחות גדול וחזק שהצליח לכבוש חלקים לא קטנים מארץ ישראל, ואף לעמוד כנגד לגיונות רומים רבים, גרם להם לאבדות קשות ואף השמיד אחד מהם כליל. על עוצמתו ועל הנזק שצבא בר כוכבא גרם לרומאים, והמכונה על ידם "כוח אדיר", מעידים מספר דברים.

הקיסר אדריאנוס, אשר דיווח על המרד ל[[הסנאט הרומי|סנאט]], נמנע מלנקוט בלשון המקובלת "אם לכם ולבניכם שלום, טוב הדבר, שכן גם לקיסר ולצבאותיו שלום". התחושה הרומאית שזכו בניצחון גדול נובעת מהלקיחה השנייה של התואר אימפרטור על ידי אדריאנוס בשנת 136, בעקבות דיכוי מרד בר כוכבא.{{הערה|1=and Eck, "Bar Kokhba Revolt," 87 n. 92.}}

מספר כתובות ניצחון (שנתגלו בתל שלם (רוחב 11 מטר), ובגבעת הקפיטול ברומא) מעידות על כך, שהיה מדובר בניצחון חשוב מאוד לרומאים. באחת הכתובות אף נכתב:

קודם שנפנה לטפל בקטלוג המלחמה ראוי לציין כי בהתאם לסבירות ההיסטורית ולנתונים שונים התומכים בכך, הגדיר בן כוסבה את מאבקו, כמנהיגים קנאיים לפניו, כהתמודדות בעלת יסודות [[דת|דתיים]] ומשיחיים. מגמה זו נתמכת באמירתו של רבי עקיבא (כגון "דא הוא מלכא משיחא" – זה הוא מלך ה[[משיח]]) ובמטבעותיו (הופעת הכוכב, חזית המקדש). מתוך כך, יש להניח כי חוקי המלחמה הפזורים ב[[תורה]], ובעיקר ב[[ספר דברים]] וב[[ספר יהושע]], היו ידועים למנהיג המרד, ומהם למד על הזהות בין מלחמת העם למלחמת האל ועל מצב שבו חייבים הלוחמים להיטהר ולהתקדש לפני הקרב. מהם גם למד על הקלות ופטורים מגיוס, כפי שמימש זאת, לשם משל, [[יהודה המקבי]], בשעה שנתן פטור מן [[קרב אמאוס|הקרב באמאוס]] "...לבוני בתים, ולמארשי נשים, ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב, לשוב כל איש לביתו על פי התורה" (מקבים א' ג' 56). "על פי התורה" – על פי ספר דברים פרק כ', שם מפורטת רשימת בעלי הפטור מגיוס: "האיש אשר בנה בית ולא חנכו" (פסוק 5); האיש אשר נטע כרם ולא חללו" (פסוק 6); "האיש אשר ארש אשה ולא לקחה" (שם 7) וכן "האיש הירא ורך הלבב" (פסוק 8).