הבדלים בין גרסאות בדף "רפי אדיר"

נוספו 72 בתים ,  לפני שנתיים
מ
העברה להערת שוליים, עיצוב, קישורים פנימיים, ניסוח
מ (העברה להערת שוליים, עיצוב, קישורים פנימיים, ניסוח)
 
==ביוגרפיה==
רפי אדיר נולד וגדל ב[[ראשון לציון]]. בילדותו שיחק כדורסל בקבוצת מכבי ראשון לציון שהייתה אז בליגה השנייה. בכיתה י"ב למד במשך שנה במכינת ה[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] בהנהגת [[רחל שור]], השחקן צביקה פישזון והבמאי [[מיקי גורביץ']]. בצבא שירת בתחילה ב[[תיאטרון צה"ל]] ושיחק בו במספר תפקידים, בהם במחזה "הקרב על מנזר סאן סימון" גילם את ה[[פלמ"ח]]ניק [[אורי בן ארי]]. כיכב במופע "במה 7" בעריכתו ובבימויו של [[אילן רונן]]. כמו כן שיחק וגילם דמויות [[סאטירה|סאטיריות]] במופע [[מערכון|מערכונים]] ושירי חגים שביים רפי קריספין.
בכיתה י"ב למד במשך שנה במכינת ה[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] בהנהגת [[רחל שור]], השחקן צביקה פישזון והבמאי [[מיקי גורביץ']].
בצבא שירת בתחילה ב[[תיאטרון צה"ל]] ושיחק בו במספר תפקידים, בהם במחזה "הקרב על מנזר סאן סימון" גילם את ה[[פלמ"ח]]ניק [[אורי בן ארי]].
כיכב במופע "במה 7" בעריכתו ובבימויו של [[אילן רונן]]. כמו כן שיחק וגילם דמויות [[סאטירה|סאטיריות]] במופע [[מערכון|מערכונים]] ושירי חגים שביים רפי קריספין.
עם עזיבתו את תיאטרון צה"ל עסק כחייל [[שירות סדיר|סדיר]] ב[[חיל החינוך]] בהוראת סדנאות תיאטרון לנוער טעון טיפוח וכן לחיילי [[מקא"מ]] (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות).
 
בוגר [[הסטודיו למשחק ניסן נתיב]] בתל אביב מחזור כ' (1984), בשנת הלימודים הראשונה אצל ניסן נתיב היה בין המעטים שנבחנו וזכו ב[[מלגה (חינוך)|מלגת]] לימודים מ[[קרן התרבות אמריקה-ישראל]]. בהמשך למד תנועה בשיטת הבוטו אצל נטע פלוצקי.
בשנת הלימודים הראשונה אצל ניסן נתיב היה בין המעטים שנבחנו וזכו ב[[מלגה (חינוך)|מלגת]] לימודים מ[[קרן התרבות אמריקה-ישראל]]. בהמשך למד תנועה בשיטת הבוטו אצל נטע פלוצקי.
 
===תיאטרון===
בהצגה "בונבנטורה" בבימויו של [[ג'ילברטו טופאנו]] גילם את דמותו של הכנר [[פגניני]] שרוח ה[[שטן]] שורה עליו, לצידו של [[מכרם ח'ורי]] ששיחק בתפקיד הראשי של בונאוונטורה. בנוסף לכך שיחק בחיפה בין השאר בהצגות "[[שש דמויות מחפשות מחבר]]" מאת [[פירנדלו]] בבימויה של [[רינה ירושלמי]], בתפקיד פיזי במחזה "[[סינדרום ירושלים]]" מאת [[יהושע סובול]] בבימויו של [[גדליה בסר]], "הבולשת חוקרת" מאת [[חיים מרין]] בתפקיד חוקר בולשת רגיש כשלצידו : [[רוברטו פולק]], דרור קרן, [[עפרה וינגרטן]]. גילם את הנהג סטפאן ב"[[שידוכים (מחזה)|שידוכים]]" מאת [[ניקולאי גוגול]] לצידם של רות סגל בתפקיד ה[[שידוך|שדכנית]] ו[[אמנון מסקין]] בתפקיד חבר המועצה פודקוליוסין בבימויו של אילן תורן.
 
בשנת [[1988]] צירף השחקן והמתרגם [[דורון תבורי]] את אדיר לצוות השחקנים של הפרויקט התיאטרוני "האח של עאמר" או "הכת הלבנה" במסגרת התיאטרון העירוני חיפה.
המחזה נכתב בעקבות ובהשראת העמדתם למשפט של שלושה בני משפחה [[דרוזים|דרוזית]] אחת מהגליל שהואשמו בהתגייסות לארגון [[החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית|החזית העממית]] של [[אחמד ג'יבריל]] בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]]. בסופו של תהליך שארך כשלושה חודשי חזרות שבמהלכו לקחו חלק השחקנים: [[יוסף אבו ורדה]], מכרם ח'ורי, [[אלון אבוטבול]], [[סאלים דאו]], [[מיכה מורים]], זארה ורטניאן, גורי סגל ועוד - המחזה לא הוצג מעולם מאחר שהתעוררה מחאה גדולה ב[[הכנסת|כנסת]] שהובילו ראשי נציגי הדרוזים במשכן וזאת כנגד תוכני ההצגה. פרנסואה אבו סאלם ממקימי [[תיאטרון אל חכוואתי]] ביים לאורך כל תקופת החזרות את שחקני הכת הלבנה.
בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]].
בסופו של תהליך שארך כשלושה חודשי חזרות שבמהלכו לקחו חלק השחקנים: [[יוסף אבו ורדה]], מכרם ח'ורי, [[אלון אבוטבול]], [[סאלים דאו]], [[מיכה מורים]], זארה ורטניאן, גורי סגל ועוד - המחזה לא הוצג מעולם מאחר שהתעוררה מחאה גדולה ב[[הכנסת|כנסת]] שהובילו ראשי נציגי הדרוזים במשכן וזאת כנגד תוכני ההצגה.
פרנסואה אבו סאלם ממקימי [[תיאטרון אל חכוואתי]] ביים לאורך כל תקופת החזרות את שחקני הכת הלבנה.
 
בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות "פיקניק בחוסמסה" מאת [[חיים נגיד]] וגילם את אליעזר ב"רחם פונדקי" מאת [[שולמית לפיד]] לצידם של [[יוסי ידין]] ו[[חנה מרון]], את ההצגה ביים אילן רונן.
וגילם את אליעזר ב"רחם פונדקי" מאת [[שולמית לפיד]] לצידם של [[יוסי ידין]] ו[[חנה מרון]], את ההצגה ביים אילן רונן.
 
בתיאטרון באר שבע שיחק בהצגה "היהודי זיס", בבימויו של רוברט וודרוף. בתיאטרון [[בית ליסין]]. שיחק ב"צור וירושלים", מחזה [[אופרה|אופראי]] בבימויו של [[יוסי יזרעאלי]]. לחן של [[גיל שוחט]] וטקסט מאת [[יוספה אבן-שושן]] ויוסי יזרעאלי בעיבוד למחזה של [[מתתיהו שהם]] מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]].
ב[[תיאטרון אורנה פורת]] שיחק במשך שבע עונות. בתפקיד הראשי בתיאטרון התנועה "[[הברווזון המכוער]]" בעיבודה ובבימויה של [[רות קנר]]; בהצגה "הגולם" מאת יוספה אבן שושן על פי בשביס זינגר גילם את דמותו של הרוזן, יוזם ומפיץ [[עלילת דם|עלילת הדם]]. כן שיחק בתפקיד הראשי ב[[מחזמר]] "הדייג ודג הזהב", במאי אבי שמר.
שיחק בתפקיד הראשי במחזה "זה עובר עם עגיל", מאת ובבימויו של [[פיני עדן]], לצידו שיחקה [[צופית גרנט]].
אדיר כתב וביים את ההצגה "תענית הפרולטריון" שהציגה ב-2011.
המתארת את מסעו של [[אורפאוס]] וה[[טרגדיה יוונית|טרגדיה היוונית]] בראי הזמן בעודו יוצא למסע ה[[ארגונאוטים]] בשיתוף אינטראקטיבי של הילדים ובני הנוער בבתי הספר, מרכזים קהילתיים ובמסגרות לא רשמיות אחרות. המופע בסגנון תיאטרון תנועה בשילוב מוזיקה מכיל בנוסף המחזת כתביו ומשליו של [[איזופוס]] ע"פ עיבוד שאדיר חיבר לעשרה [[משל]]ים נבחרים.
 
אדיר כתב וביים את ההצגה "תענית הפרולטריון" ב-[[2011]], המתארת את מסעו של [[אורפאוס]] וה[[טרגדיה יוונית|טרגדיה היוונית]] בראי הזמן בעודו יוצא למסע ה[[ארגונאוטים]] בשיתוף אינטראקטיבי של הילדים ובני הנוער בבתי הספר, מרכזים קהילתיים ובמסגרות לא רשמיות אחרות. המופע בסגנון תיאטרון תנועה בשילוב מוזיקה מכיל בנוסף המחזת כתביו ומשליו של [[איזופוס]] ע"פ עיבוד שאדיר חיבר לעשרה [[משל]]ים נבחרים.
ב-2014 סיים אדיר לכתוב בתום שלוש שנות עבודה את המחזה "התחריר של מולכו", ביחד עם איש התוכן אלעד אקרמן, מחזה שהוא מעין משל על חייו של אדיר עצמו.
 
ב-[[2014]] סיים אדיר לכתוב בתום שלוש שנות עבודה את המחזה "התחריר של מולכו", ביחד עם איש התוכן אלעד אקרמן, מחזה שהוא מעין משל על חייו של אדיר עצמו.
 
===קולנוע וטלוויזיה===
בשנה השנייה לשירותו הצבאי הצטלם אדיר לסרט "[[גבי בן יקר]]" ([[1982]]) בבימויו של [[אורי ברבש]], בו גילם נער [[מקא"ם]], [[עבריין]] מירושלים; את ראש ה[[כנופיה]] שלו שיחק [[אלברט אילוז]] ובתפקיד הראשי שיחק [[משה איבגי]]. כהכנה לתפקיד שהה כשלושה שבועות במחנה דותן, בו שירתו נערי מקא"ם.
 
שיחק בסרטו של [[שמעון דותן]] "חיוך הגדי" ([[1986]]) בתפקיד יוני קצין המודיעין, על פי ספרו של [[דויד גרוסמן]], [[סאטירה]] העוסקת במוראות הכיבוש הישראלי ב[[השטחים|שטחים]].
 
שיחק בשניים מסרטיו של [[איתן גרין]]: "עד סוף הלילה" ([[1985]]), בו גילם את דמותו של אמנון, חייל החוזר מהשבי הסורי ו"[[אזרח אמריקאי]]" ([[1992]]), בו גילם את דמותו של יגאל [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]].
 
אדיר שיחק בארבעה מסרטיו של הבמאי [[איתן גפני]]: בסרט "ה[[מכונה לעשיית ציפורים (סרט)|מכונה לעשיית ציפורים]]" ([[2005]]), בו היה גם [[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיק]]-שותף, שיחק בתפקיד הראשי של רפי, המנהל רומן עם רווית, עד שנחשף סוד מחייו; בסרט "מגע של מוות" (2008), גילם את דמותו של [[מלאך המוות]] המחוזי של [[גוש דן]] (הסרט זכה במסגרת [[פרויקט סרטים של 48 שעות#התחרות בישראל|פרויקט 48 שעות]] בפרס בקטגוריית חביב הקהל לשנת [[2008]] ובשנת [[2009]] השתתף בפסטיבל אייקון – לונדון). כמו כן שיחק אדיר בסרט הקולנוע "[[בשר תותחים]]" ([[2013]]), ובסרט "[[ילדי הסתיו]]" ([[2016]]){{הערה|"[http://www.ishim.co.il/m.php?s=%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95 ילדי הסתיו]", (2016) בבימויו שלבאתר גפני''אישים''}}.
 
בטלוויזיה שיחק בין השאר בסדרה "לשון המראות" ב[[הטלוויזיה הלימודית|טלוויזיה הלימודית]], ע"פ "[[התגנבות יחידים]]" מאת [[יהושע קנז]], בסדרה "סיטון" ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] ובסדרה "כחול עמוק" בערוץ שלוש.
ב-2009 השתתף ב"להיות שוב זר לך", ה[[קליפ]] הראשון של להקת ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] "החדשות". ב-2010 הופיע בקליפ ל[[סינגל]] של [[גבי שושן]].
 
ב-[[2017]] כיכב בקליפ של היוצר שי נחייסי בשיר הנושא את שם האלבום - "עבד"<ref>{{Citation|last=Shai Nehaysi|title=עבד - שי נחייסי|date=2017-11-12|url=https://www.youtube.com/watch?v=7WySWrsoqGk|accessdate=2018-03-28}}</ref>, בהפקתו ובבימויו של [[חיים שמש]].
 
את הקליפ ביים והפיק [[חיים שמש]].
 
===פעילות ציבורית===
 
אדיר פעיל בהתנדבות במרחב הקהילתי ובקרב בני נוער וילדים במצוקה.
 
בשנת 2008, אחרילאחר שרכש ניסיון בניהול אסטרטגי ובפיתוח תכנים, בין היתר בשתי מערכות בחירות [[מוניציפלי]]ות -, ניהל את מטה הבחירות של מועמדת [[הליכוד]] טלי ארגמן, לראשות עיריית [[גבעתיים]].
 
===חיים אישיים===
רפי אדיר נשוי לאשת הביטוח דליה אדיר-דוביצקי, מנהלת צוות בחברת הראל ואם שלושת ילדיו. הם מתגוררים ב[[גבעתיים]]בגבעתיים משנת [[1995]].
 
==תפקידים==
===תיאטרון===
 
{|class="wikitable"
|-
 
===טלוויזיה===
 
{|class="wikitable"
|-
 
==לקריאה נוספת==
* כנרת אבישר, "המכונה לעשיית סרטים", זמן תל – אביב, פברואר 2005 (בעקבות הסרט "המכונה לעשיית ציפורים").
* רפי ג'רבי, "פעמיים אדיר", המקומון תל – אביב, גיליון 317, 17 בינואר 2008.
* מאיה רסטיץ', " שלום רפי", ידיעות רמת גן – גבעתיים, 4 בדצמבר 2009.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי קולנוענים}}
* [http://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=4&Area=1&EventId=9632 המכונה לעשיית ציפורים], באתר הבמה
 
==הערות שוליים==