אנטישמיות נוצרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 74:
===דת אלימה וגסה===
בישופים מהעידן הקדום של הכנסייה, כמו [[אמברוזיוס]] הגדירו את היהודים כתת-עם של אלו המיועדים לגיהנום. תלמידו [[אוגוסטינוס]] טען שהיהודים צריכים להישאר בחיים ולסבול כתזכורת מתמדת לרצח האל [[ישו]] על-ידם, כשהצורך שבלאהוב אותם היא רק על-מנת לגיירם לנצרות. לעיתים הוא אף זיהה את כל היהודים עם [[יהודה איש קריות]]. אבות כנסייה אחרים, כמו [[יוחנן כריסוסטומוס]] הלכו עוד יותר רחוק בגינוי היהודים; [[אפרים הסורי]] כתב במאה ה-4 פולמוס נגד היהודים, הכולל ההאשמה החוזרת ונשנית שהשטן שוכן ביניהם כשותף. כתבים אלה התייחסו ליהודים כאויבי הנצרות וכ[[שטן]], ליהדות דת, כוזבת, שטנית, אלימה וגסה; ולנצרות כדת אדוקה, אמיתית, טובה אוהבת ורודפת שלום. כ[[יוחנן כריסוסטומוס]], מטרתו של [[אפרים הסורי]] הייתה להניא את הנוצרים מלחזור ליהדות על ידי הדגשת מה שראה כרשעותם של היהודים ודתם. [[יוחנן כריסוסטומוס|כריסוסטומוס]] סבר, כיתר הכמרים בני זמנו, כי חטאיהם של היהודים הם קהילתיים ואינסופיים, כשהיהודים בני-זמנו הם הייצוג הקולקטיבי לכל הפשעים לכאורה שבוצעו על ידי כל היהודים שהתקיימו עד אז. כולם זכאים למחילה, ללא קשר לדתם, [[
בנוסף יש התעלמות מוחלטת מיהדותם של דמויות שנתפסו כחיוביות לפי המסורת הנוצרית, כמו [[ישו]], [[מרים, אם ישו|מרים]], [[יוחנן המטביל]], [[פאולוס]] ועוד. זאת תוך הדגשת יהדותם של דמויות שנתפסו כשליליות בביביליה.
|