אנטישמיות נוצרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
אין תקציר עריכה
שורה 74:
 
===דת אלימה וגסה===
בישופים מהעידן הקדום של הכנסייה, כמו [[אמברוזיוס]] הגדירו את היהודים כתת-עם של אלו המיועדים לגיהנום. תלמידו [[אוגוסטינוס]] טען שהיהודים צריכים להישאר בחיים ולסבול כתזכורת מתמדת לרצח האל [[ישו]] על-ידם, כשהצורך שבלאהוב אותם היא רק על-מנת לגיירם לנצרות. לעיתים הוא אף זיהה את כל היהודים עם [[יהודה איש קריות]]. אבות כנסייה אחרים, כמו [[יוחנן כריסוסטומוס]] הלכו עוד יותר רחוק בגינוי היהודים; [[אפרים הסורי]] כתב במאה ה-4 פולמוס נגד היהודים, הכולל ההאשמה החוזרת ונשנית שהשטן שוכן ביניהם כשותף. כתבים אלה התייחסו ליהודים כאויבי הנצרות וכ[[שטן]], ליהדות דת, כוזבת, שטנית, אלימה וגסה; ולנצרות כדת אדוקה, אמיתית, טובה אוהבת ורודפת שלום. כ[[יוחנן כריסוסטומוס]], מטרתו של [[אפרים הסורי]] הייתה להניא את הנוצרים מלחזור ליהדות על ידי הדגשת מה שראה כרשעותם של היהודים ודתם. [[יוחנן כריסוסטומוס|כריסוסטומוס]] סבר, כיתר הכמרים בני זמנו, כי חטאיהם של היהודים הם קהילתיים ואינסופיים, כשהיהודים בני-זמנו הם הייצוג הקולקטיבי לכל הפשעים לכאורה שבוצעו על ידי כל היהודים שהתקיימו עד אז. כולם זכאים למחילה, ללא קשר לדתם, [[סטירהסטירת לחי#להפנות את הלחי השנייה|הפנה את הלחי השנייה]], מלבד היהודים שאין להם אפשרות להימחל לאור חטאם ברצח ישו, כאשר כל חטאותיהם רק נערמים ומצטברים זה על זה, זאת עד שיתנצרו.
 
בנוסף יש התעלמות מוחלטת מיהדותם של דמויות שנתפסו כחיוביות לפי המסורת הנוצרית, כמו [[ישו]], [[מרים, אם ישו|מרים]], [[יוחנן המטביל]], [[פאולוס]] ועוד. זאת תוך הדגשת יהדותם של דמויות שנתפסו כשליליות בביביליה.