טירונות (צבא) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←מאפיינים עיקריים: הרחבה |
||
שורה 5:
שלב הטירונות בהכשרה הצבאית הוא למעשה תכנית אימונים אינטנסיבית הנמשכת מספר שבועות או מספר חודשים, ומטרתה להעביר את המגויס ממצבו הקודם, כאזרח, למצב חדש ושונה, כחייל, על כל הנורמות החברתיות הנגזרות מכך, ולהרגיל אותו למלא את המשימות החיוניות הנדרשות בכוחות צבאיים. בין המרכיבים הנפוצים בטירונות ניתן למנות [[תרגילי סדר]], [[כושר גופני#אימון כושר|אימוני כושר גופני]], [[מסדר צבאי|מסדרים]], ואימון ב[[כלי נשק|נשק]].
כאמור, מטרת הטירונות היא להעביר את הטירונים [[חיברות]] שיסגל אותם לנורמות ולמאפיינים של חיי הצבא. בדרך זו ניתן להכשיר את החיילים למצבים עתידיים בהם ימלאו כל פקודה שתינתן להם, יסכנו את חייהם ויהרגו את אויביהם בקרב. הטירונות כוללת שימוש נרחב באמצעים פסיכולוגיים, הכוללים [[התניה קלאסית]],
לתהליך החיברות כמה מאפיינים. מהטירונים החדשים נשללת החירות; זכותם לצאת מתחומי המחנה הצבאי שבו הם נמצאים נאסרת או לכל הפחות מוגבלת מאד. לכל המגוייסים ניתנת זהות אחידה והזהות האישית מוגבלת מאד: שערם מגולח או מסופר ב[[תספורת]] קצרה מאד, לכולם מנופקים [[מדים]] אחידים וניתן לכולם [[מספר אישי (צבא)|מספר אישי]]. הם משוכנים במגורים שבהם יש מעט מאד פרטיות, לעיתים קרובות לא נעשה שימוש בשם הפרטי אל בשם משפחה בלבד, וכל גילוי של ביטוי אישי מוגבל ומצומצם מאד. סדר יומם של הטירונים נשלט ומנוהל עד הפרטים הקטנים ביותר, כולל הדרך הנכונה לסידור המיטה, לצחצוח הנעליים, לסדר את חפציהם, וכיוצא בזה. כל סטייה מסדר זה נענשת.
במהלך הטירונות עוברים הטירונים, כאמור, התניה, שנועדה לסגל אותם לנורמות הצבאיות. הטירונים מורגלים לציית לפקודות במהירות, ללא היסוס וללא מחשבה, ולפעול על פי תרגולות המוקנות להם. בצבאות רבים נשען התרגול על פרקטיקות שמקורן עוד ב{{ה|מאה ה-18}}, בהן הורגלו החיילים לצעוד במבנה מורכב ולמלא הוראות במהירות וללא היסוס. הצעדה נתפסת כמרכיב חשוב לגיבוש גאוות יחידה ולכידות וכבסיס לתנועה מסודרת של היחידה ולחימה בשדה הקרב.
במהלך הטירונות מופעלים על הטירונים גורמי לחץ רבים, ללא הפסקה. [[שינה]], מזון ומחסה נמנעים או מצומצמים מאד; בטירונים מוטחים עלבונות אישיים, ולעיתים מופעלת כלפיהם תוקפנות פיזית או פקודות הגורמות להם השפלה. האווירה הנוצרת גורמת לטירונים להטמיע ולהפנים את הנורמות הצבאיות ללא הזדמנות לשקול אותן, לבקר ולבחון אותן. הטלת עונשים קולקטיביים כשגרה, על קבוצת חיילים שבאה מרקע אזרחי שבו ה[[אינדיבידואליזם]] הוא ערך מרכזי, מגבשת את ה[[קונפורמיות]] של קבוצת החיילים ומרתיעה חיילים בודדים מגילויים של עצמאות. [[לחץ חברתי|הלחץ החברתי]] גורם לכך שהקבוצה אחראית על מעשיו של כל אחד מהחברים בה. הלחץ על הקבוצה יוצר במקביל גיבוש חברתי ונאמנות הדדית חזקה, שונה במהותה מקשרי ידידות שהכירו בחיים האזרחיים. גיבוש חברתי זה מסיע ליחידים להתגבר על המעצורים הנפשיים שעלולים להיות ליחיד בעת קרב.
חלק מהחיברות שעוברים הטירונים עוסק בגיבוש זהות צבאית מקצועית, שהטירונים מוכוונים להיות גאים בה, ובפרט בזהות היחידתית. סיפורי [[מורשת קרב]] וסמלים שונים (כמו [[תג יחידה]], סיכות, תגים ואמצעי זיהוי אחרים המציינים השתייכות ליחידה, [[כומתה]] או כובע, וכדומה) מחזקים את תחושת הטירונים בדבר עליונות היחידה אליה הם משתייכים, לעומת יחידות זרועות או ענפים אחרים בצבא, וגם לעומת החיים האזרחיים.
אימוני הטירונות מעודדים אגרסיביות אצל החניכים, במיוחד כאלה המיועדים ליחידות קרביות. דוגמא לעידוד אגרסיביות הוא אימון ב[[כידון רובה|כידוני רובה]] או קרבות [[איגרוף]] בין טירונים. הטירונים לומדים את יסודות המקצועות הצבאיים, ובכלל זה ירי ותפעול [[נשק חם]], [[שדאות]], [[עזרה ראשונה]], ועוד. דגש חשוב ניתן על פיתוח ה[[כושר גופני|כושר הגופני]], תהליך שנעשה בצורה מדורגת כדי לא לגרום לפציעות.
| |||