פינלנד – הבדלי גרסאות

לפינלנד [[גבול]] ארוך עם [[רוסיה]] במזרח, וגבולות נוספים עם [[נורווגיה]] בצפון ועם [[שוודיה]] בצפון-מערבבצפון־מערב. רוב האוכלוסייה מרוכזת במישור החוף שבדרום ובדרום-מערבובדרום־מערב המדינה. אקלימה של פינלנד מאופיין בטמפרטורות קרות, כמעט [[ארקטי]]ות, אך עדיין מתונות יחסית בזכות השפעתם של הים הבלטי ואגמיה הרבים. פני השטח נמוכים ומישוריים ברובם, עם גבעות קטנות ומשופעים ביותר מ-100מ־100,000 אגמים.

אוכלוסייתה של פינלנד מונה כ-5כ־5.5 מיליון בני אדם (נכון ל-ל־[[2016]]), ומורכבת מרוב פיני יציב וממיעוט שוודי. רוב [[אזרחות|אזרחיה]] הם [[נצרות לותרנית|נוצרים לותרנים]], אך ישנו גם מיעוט של [[נצרות אורתודוקסית|נוצרים אורתודוקסים]] וחסרי דת. בפינלנד כ-1כ־1,500 [[יהודים]] המתגוררים בעיקר ב[[הלסינקי]] וב[[טורקו]].

פינלנד הייתה מיושבת בדלילות החל מסוף [[עידן הקרח]]. נראה כי השבטים הדוברים את [[שפות פינו-אוגריות|השפות הפינו-אוגריותהפינו־אוגריות]] הגיעו לפינלנד במהלך [[תקופת האבן]]. הללו עסקו בעיקר ב[[דיג]] וב[[ציד]], אם כי לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס החלו השבטים שבדרום הארץ לעסוק ב[[חקלאות]]. שנות [[תקופת הברונזה]] (1500 לפנה"ס - 500 לפנה"ס) ו[[תקופת הברזל]] (500 לפנה"ס - 1200 לספירת הנוצרים) התאפיינו במגעים נרחבים עם [[סקנדינביה]], צפון [[רוסיה]] והאזור הבלטי.

בשנת [[1154]] ניצח [[אריק התשיעי, מלך שוודיה]] את פינלנד ואת תושביה ה[[פגניות|פגאניים]] ברובם, והביא להשתלטות שוודית על הארץ, שארכה קרוב ל-700ל־700 שנים. במהלך התקופה חלחלו התרבות ו[[שוודית|השפה השוודית]] לאזור, במה שדחק את השפה הפינית לשימוש המעמדות הנמוכים. במהלך [[המאה ה-18|המאה ה־18]] הפכה פינלנד לזירת התגוששות בין [[האימפריה הרוסית]] לבין שוודיה על השליטה בצפון אירופה, תוך שהפינים משלמים את מחיר המאבק בדמות רעב ומגיפות. בשנת [[1809]] כבש הצאר [[אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] את פינלנד משוודיה וסיפח אותה לקיסרות רוסיה בתור "דוכסות גדולה". במהלך 109 שנות הכיבוש הרוסי נתחזק מעמדה של השפה הפינית, עד כי בשנת [[1892]] שבה ותפסה את מקומה כשפה הרשמית (לצד שוודית). ב-ב־[[6 בדצמבר]] [[1917]], זמן קצר אחרי [[מהפכת אוקטובר]] שהתרחשה ברוסיה והביאה לקץ שלטון הצארים, [[יום העצמאות (פינלנד)|הכריזה פינלנד על עצמאותה]]. השלטון ה[[ברית המועצות|סובייטי]] החדש ברוסיה הכיר תוך כחודש בעצמאות פינלנד, והסכם שקבע את הגבול בין המדינות נחתם ב-1920ב־1920.

בשנת [[1918]] ידעה פינלנד [[מלחמת האזרחים הפינית|מלחמת אזרחים קצרה]], שעתידה הייתה לקבוע את הצביון שתקבל המדינה החדשה. המלחמה התנהלה בין "הלבנים", שהיו ברובם בורגנים עירוניים, ליברליים ומשכילים, לבין "האדומים", האיכרים הכפריים, הפועלים והקומוניסטים. סיוע מערבי הביא לניצחון הלבנים, ובתקופה שבין המלחמות הייתה פינלנד לדמוקרטיה בדלנית הדוגלת בנייטרליות. באביב [[1939]] פנתה ברית המועצות לפינלנד בדרישה למסור לידיה שטחים בדרום המדינה, בהם עיר הנמל [[האנקו]] הסמוכה ל[[הלסינקי]], בטענה כי הדבר הכרחי לצורך הגנה על העיר הסובייטית [[לנינגרד]]. משסירבה פינלנד למתן דריסת-רגלדריסת־רגל סובייטית בשטחה, פלשה ברית המועצות לפינלנד ב-ב־[[30 בנובמבר]] 1939 ופתחה ב[[מלחמת החורף]].

פינלנד הייתה המדינה הפחות ידועה בין [[מדינות הציר]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. השותפות הפינית-גרמניתהפינית־גרמנית התבססה כמעט במלואה על אויב משותף בדמותה של ברית המועצות. פינים רבים סלדו מ[[היטלר]] ומה[[נאציזם]], אך ניסיון העבר הוכיחם כי אין בכוחם להיאבק בסובייטים ללא תמיכה חיצונית כלשהי. ראייה נוספת לכך היא העובדה כי לאחר התבוסה ב-1944ב־1944, לחם הצבא הפיני בכוחות הגרמניים במטרה להוציאם מארצם, מערכה המכונה [[מלחמת לפלנד]]. בנוסף, יחסה של פינלנד ליהודיה היה טוב, והיא לא הסגירה אותם לידי הגרמנים. יהודי פינלנד אף שירתו בצבאה שלחם בברית המועצות. רק שמונה מהם, אזרחים זרים, נמסרו ליד הנאצים, ולזכרם הוקמה אנדרטה בהלסינקי. היישוב "[[יד השמונה]]" ליד [[נווה אילן]] בהרי ירושלים אף הוא קרוי על שמם. המגויסים היהודים הפינים היו היהודים המוצהרים היחידים שנלחמו לצד הנאצים במלחמת העולם.

[[קובץ:Jaakarit_vaasan_torilla.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מלחמת האזרחים הפינית]]]]

בפינלנד קיימת מערכת נשיאותית-למחצהנשיאותית־למחצה במקביל ל[[דמוקרטיה פרלמנטרית]]. נשיא פינלנד נושא באחריות למדיניות החוץ של המדינה. אולם רוב הסמכות הביצועית היא בידי ה[[ממשלה|קבינט]] ("מועצת המדינה") בראשות [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] שנבחר על ידי ה[[פרלמנט]].

ה[[הפרלמנט הפיני|אדוסקונטה]], או הפרלמנט הפיני, מונה 200 חברים והוא הרשות המחוקקת העליונה בפינלנד. בסמכותו לשנות את ה[[חוקה]], להביא לנפילת "מועצת המדינה" ולהטיל [[וטו]]-נגדי־נגדי על וטו נשיאותי. החלטות האדוסקונטה אינן נתונות לביקורת או לשינוי משפטי. חרף ההשפעה הסובייטית, המערכת הפוליטית בפינלנד נותרה דמוקרטית לכל אורך [[המלחמה הקרה]].

כלכלת פינלנד מאופיינת ב[[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]] חזקים המקיפים כ-80כ־80% מ[[כוח העבודה]]. הממשלה הפינית ו[[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]] הפיני הם בעלי חלק ניכר מה[[תעשייה]] הפינית. שוויוניות חלוקת ההכנסה הפנויה בפינלנד גבוהה מאוד ועומדת על 0.21 על פי [[מדד גיני]].

עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]] הייתה פינלנד מדינה נחשלת במושגים אירופאיים, ופיגרה בהרבה אחר שכנותיה הסקנדינביות. מאז פינלנד היא מדינה [[תעשייה|מתועשת]] ועשירה, בעלת [[כלכלת שוק חופשי]] בעיקרה ועם זאת מפעילה מערכת רווחה מפותחת המתפקדת היטב כיאות ל[[מדינת רווחה]] [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיתסוציאל־דמוקרטית]]. התעשיות המרכזיות בפינלנד הן תעשיות ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] וה[[נייר]], ה[[מתכות]], ה[[אלקטרוניקה]] וה[[טלקומוניקציה]]. המסחר הבינלאומי ממלא תפקיד חשוב בכלכלה הפינית, כאשר הייצוא מהווה קרוב לשליש מה[[תמ"ג]].

בשנת 2012 נכנסה פינלנד למיתון שנמשך עד לחודש יוני 2014, לאחר קריסת המפעל הלאומי [[נוקיה]] שתרם כ-4כ־4% מדי שנה לתמ"ג המדינה. לאור התוצאות החלשות, בחודש יוני התפטר ראש הממשלה הקודם, [[יורקי קאטאינן]], ו[[אלכסנדר סטוב]] החליפו לאחר הצבעה בפרלמנט. סטוב הכריז על מספר רפורמות בהן העלאת גיל הפרישה, העלאת מסים, פתיחת שערי פינלנד להגירה מוגברת, וקיצוץ מזערי ביותר של מערכת הרווחה.

ב-2014ב־2014 ירד דירוג האשראי של פינלנד ממושלם (AAA) לרמת "כמעט מושלם" (AA+) בעיקר עקב החוב הציבורי הגדול. עם זאת, האופק הכלכלי של המדינה הועלה מ"שלילי" ל-ל־"יציב"{{הערה|{{כלכליסט||פינלנד איבדה את דירוג האשראי המושלם|3642525|11 באוקטובר 2014}}}}.

במהלך הרבעון הראשון של שנת 2016 צמחה פינלנד בכ-1בכ־1.6% מעל למצופה עקב רפורמות רבות שהמדינה עוברת בימים אלו והתחזיות מעידות על חזרתה של המדינה מהקיפאון הכלכלי בו הייתה המדינה שרויה בשנים הקודמות.

פינלנד דוגלת במדיניות סוציאל-דמוקרטיתסוציאל־דמוקרטית הכוללת מעורבות סוציאלית חלקית של הממשלה למען כלל אזרחיה, בדומה למדינות סקנדינביה.

שרותי הבריאות בפינלנד ניתנים ללא תשלום. בסוף המאה ה-20ה־20 עברו שרותי הבריאות בפינלנד רפורמות מקיפות, לאחר שפיגרו בהשוואה לשכנות הסקנדינביות, ומאז ניכר שיפור ברמת השירותים.

אזרחי פינלנד זכאים לדמי אבטלה גבוהים (80% מגובה הכנסה הקודם שלהם) ול-25ול־25 ימי חופש בתשלום על ידי המדינה. בנוסף לכך, אימהות בפינלנד זכאיות ל-500ל־500 ימי חופשת לידה בתשלום והאבות יכולים לחלוק את החופשה גם כן.

השכר הממוצע בפינלנד עומד על כ-2כ־2,800 אירו לחודש. ה[[שכר|שכר הממוצע]] לעובד יצור (APW) הוא כ-33כ־33,000 [[אירו]] בשנה.

פינלנד היא מדינה בעלת אלפי [[אגם|אגמים]] ו[[אי]]ים, וליתר דיוק, 187,888 אגמים ו-179ו־179,584 איים. אחד מהאגמים הללו - [[אגם סאימה]] - הוא החמישי בגודלו באירופה. הנוף הפיני מישורי ברובו, וכולל מעט גבעות. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר האלטיטונארי הנמצא בצפון [[לפלנד]], אשר מתנשא לגובה של 1,328 מ'. מלבד האיים והאגמים, קרוב ל-68ל־68 אחוזים מאדמת פינלנד מכוסה [[יער]]ות, והאדמה ברובה איננה ניתנת לעיבוד חקלאי. רוב האיים מרוכזים דרומית-מערביתדרומית־מערבית לפינלנד-גופאלפינלנד־גופא, כחלק מה[[ארכיפלג]] של [[איי אולנד]], וכן לאורך החוף הדרומי ב[[מפרץ פינלנד]]. פינלנד היא אחת המדינות הבודדות בעולם ששטחן ממשיך לגדול: הודות ללחץ הדוחף את הקרקע שכוסתה שכבה עבה של קרח ב[[עידן הקרח]] האחרון כלפי מעלה, שטח המדינה גדל בסביבות שבעה קמ"ר בשנה.

ה[[אקלים]] בדרום פינלנד הוא אקלים צפוני ממוזג. בצפון פינלנד, ובמיוחד בפרובינציה של [[לפלנד]], שורר [[אקלים סוב-ארקטי|אקלים תת-ארקטיתת־ארקטי]], המאופיין בחורפים קרים ואף סוערים, ובקיצים חמימים למדי.

כרבע משטחה של פינלנד ממוקם מעל [[החוג הארקטי]] וכתוצאה מכך ניתן לחזות באור היום גם בחצות הלילה. בנקודה הצפונית ביותר של פינלנד, השמש אינה שוקעת קרוב ל-73ל־73 ימים ברציפות בקיץ, ואינה זורחת קרוב ל-51ל־51 ימים ברציפות בחורף.

צפון פינלנד הוא אזור הררי למרותאף על פי שפסגת האלטיטונארי מגיעה רק ל-1ל־1,328 מטר .

בפינלנד יותר מ-300מ־300 מיני עופות, בהם [[עגור]]ים ו[[עופות דורסים]] שפעמים רבות מתאימים את עצמם לסביבה בזכות כסות [[נוצה|נוצות]] [[לבן|לבנה]], המתאימה לסביבה ה[[שלג|מושלגת]] ומתחלפת לרוב עם בוא ה[[קיץ]]; מלבד העופות, בפינלנד [[איילים]], כשהמוכר בהם הוא [[אייל הצפון]] שעליו התבססו ה[[לאפים]] כמעט לחלוטין בחייהם; הם אכלו את בשרו, שתו את חלבו, והשתמשו ב[[עור]]ו כחומר [[דלק]] וכיסוי לבניית [[אוהל]]ים, וכן [[קיפוד]]ים, [[בונה (בעל חיים)|בונים]], [[ארנבון מצוי]] ו[[למינג]]ים. בין ה[[טורפים (סדרת יונקים)|טורפים]] הנפוצים בפינלנד ניתן למנות את [[חתול בר|חתולי בר]] ו[[חתוליים]] ו[[סמוריים]] אחרים, כשהגדול מן הטורפים הוא ה[[דב חום|דוב החום]]. רוב [[יער]]ותיה של פינלנד [[יער מחטני|מחטניים]] ([[טייגה]]), כמו בשאר האזורים ב[[סקנדינביה]], ונפוצים בהם בעיקר ה[[אורן]], ה[[ארזית]] ה[[אשוחית]], ה[[ליבנה (עץ)|ליבנה]], וכן עוד עצים מחטניים, רבים מהם גבוהים מאוד.

[[קובץ:Petäjävesi Old Church from south.JPG|ימין|ממוזער|220px|[[כנסייה]] שנבנתה בסגנון פיני מסורתי; ניכר במיוחד השימוש המרובה ב[[עץ (חומר גלם)|עץ]]]]

החל משנות ה-90ה־90 המאוחרות פתחה פינלנד את שעריה בפני [[פליטים]] ו[[הגירה|מהגרים]] בקצב השווה לזה לשאר מדינות [[סקנדינביה]], אף על פי שמספרם הכולל של הפליטים בפינלנד נותר נמוך. חלק ניכר מהמהגרים הגיע מברית המועצות לשעבר; אולם מאז קבוצות המהגרים השונות בפינלנד דוברות יותר מארבעים שפות.

בתחילת המאה ה-21ה־21 אחוז המהגרים בפינלנד נמוך יחסית לשכנותיה, ועומד על 5% מכלל האוכלוסייה. הממשלה מנסה לקדם הקלות וחוקים המיטיבים עם מהגרים על ידי תמריצים והטבות שונות. בעשור השני של המאה ה-21ה־21 הכריזה הממשלה על רפורמות רבות בנושא על מנת להוביל הגירה לפינלנד.

מאז ומתמיד התרכזה אוכלוסייתה של פינלנד בחלקים הדרומיים של המדינה, וביתר שאת אחרי תהליכי ה[[עיור]] שחלו במאה ה-20ה־20. הערים הגדולות והחשובות ביותר בפינלנד הן [[הלסינקי]], [[טמפרה (פינלנד)|טמפרה]], [[טורקו]], ו[[אואולו]]. אוֹאוּלוּ היא העיר היחידה הממוקמת בצפון-מרכזבצפון־מרכז פינלנד שאוכלוסייתה עולה על 100,000 תושבים.

דת האסלאם היא הדת השנייה בגודלה, עם כ-2כ־2% מוסלמים על פי הערכות, בפנלנד יש בערך 70,000 מוסלמים על פי הערכות.

בתחילת המאה ה-21ה־21 ישנה נטייה בקרב צעירים לעזיבת הדת והצהרה כ"חסרי דת". מעמד זה מקובל בפינלנד וכבר שנים רבות הממשלה מנסה לקדם הפרדת שרותי הדת מהמדינה.

יהודים הורשו להתיישב בתחומי פינלנד של היום רק במחצית השנייה של [[המאה ה-19|המאה ה־19]], בתקופת השלטון השוודי הותר ליהודים להתגורר רק בשלוש ערים מרכזיות בשוודיה, אך לא בשטח פינלנד. לאחר כיבושה של פינלנד בידי הרוסים הותר לחיילים היהודים ([[קנטוניסטים]]), ששירתו בפינלנד להישאר בפינלנד עם משפחותיהם לאחר שחרורם, והם קיבלו זכויות כחיילים. בקהילה מספרים שאת נשותיהם הביאו החיילים ממקומות מגוריהם המקורים בסיוע הקהילות שם חיילים אלה הם אשר בנו את תשתית הקהילה הקיימת עד היום. בית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1906. באותה תקופה גרו בפינלנד כאלף יהודים. בהמשך הצטרפו יהודים ממקומות נוספים. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20ה־20]] זכו היהודים בפינלנד בזכויות אזרחיות.

נכון ל-2007ל־2007, מנתה הקהילה כ-1כ־1,500 איש. רובם מתגוררים בהלסינקי ומיעוטם (כ-200כ־200) בעיר [[טורקו]]. הקהילה מורכבת מצאצאי מקימי הקהילה, מהגרים מרוסיה וכן ישראלים שנישאו לבני זוג מקומיים. בית הכנסת בן מאה השנים, שופץ ושומר והקהילה מנהלת בית ספר בו לומדים כ-120כ־120 תלמידים, מחציתם ממשפחות ישראליות.

השפה ה[[פינית]] שייכת למשפחת [[שפות פינו-אוגריות|השפות הפינו-אוגריותהפינו־אוגריות]]. השפות הקרובות ביותר לפינית הן קבוצת [[שפות פינו-בלטיות|הלשונות הפינו-בלטיותהפינו־בלטיות]], שהידועה בהן היא הלשון ה[[אסטונית]].

ה[[אפוס]] הלאומי של הפינים הוא ה"[[קאלוואלה]]", והיא חשובה אצלם כמו ה"[[איליאדה]]" אצל [[יוון|היוונים]] (ראו גם בערך [[מיתולוגיה פינית]]).{{ש}}האמירה הפינית "זו ממש [[עברית]]!" (Se on täyttä hepreaa) מקבילה לאמירה העברית "[[זה סינית בשבילי]]".

[[יוהני אהו]] היה סופר פיני חשוב אשר פעל במפנה המאות ה-19ה־19 וה-20וה־20. אחת מסופרות הילדים החשובות ביותר במאה ה-20ה־20 היא [[טובה ינסון]], פינית דוברת [[שוודית]], שכתבה ואיירה את הספרים על-אודותעל־אודות עמק ה[[מומינים]], פרי דמיונה. "שבעה אחים", ספרו שנחשב לגדול סופרי פינלנד [[אלקסיס קיוי]] תורגם לעברית לפני שנים רבות ונחשב לקלאסיקה ספרותית.

מאז העשור האחרון של המאה ה-20ה־20, ראו אור בעברית מבחר ספרים פיניים. ב[[הוצאת כרמל]] תורגמו מספר יצירות בידי [[רמי סערי]], בהם "[[היונה והפרג]]" ([[2002]]) ו"השיר על ילדי סיביר" ([[2005]]) מאת [[טימו ק' מוקה]], "מהר, לבד ועכשיו" ([[1999]]) ו"עמוק בלב היער" ([[2006]]) מאת [[סירקה טורקה]], "שיבת הבן" ([[2000]]) ו"טבילת הדרקון" ([[2003]]) מאת [[אווה טיקה]], "אהבה קטנה" (1999) מאת [[אילה פננן]], "החבל" ([[2001]]) מאת [[ויו מרי]], "דלת לחלום" (2003) מאת [[אונו קיילאס]], "[[הפרפר חוצה את הכביש]]" ([[2007]]) מאת [[אווה קילפי]], "האי" ([[2004]]) מאת [[ראיה סייקינן]] ו"שחורי/[[כף-דבש|כף־דבש]]" (2005) מאת משוררה הלאומי של פינלנד, [[אינו לינו]]. כמו כן התפרסמו "טאבו" ([[1998]]) מאת טימו ק' מוקה ב[[הוצאת ידיעות אחרונות]], "שנת הארנב" (2004) מאת [[ארטו פאסילינה]] בהוצאת [[עם עובד]], "גבר זר בא למשק" (2006) מאת [[מיקה ולטרי]] ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ו"הטיהור" ([[2009]]) מאת [[סופי אוקסנן]] בהוצאת [[כנרת, זמורה-ביתן|כנרת, זמורה־ביתן]].

===יחסי ישראל-פינלנדישראל־פינלנד===

בין [[מדינת ישראל]] ופינלנד מתקיימים [[יחסים דיפלומטיים]] מלאים החל משנת [[1950]]. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית ב[[הלסינקי]], בעוד שלפינלנד יש שגרירות רשמית ב[[תל אביב-יפו|תל אביב־יפו]].

* [[יחסי ישראל-פינלנד|יחסי ישראל־פינלנד]]

* [https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/states/finland/ מידע פוליטי-חברתיפוליטי־חברתי מקיף על פינלנד] באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* [http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg סרט: למה פינלנד היא המדינה הראשונה בעולם בהצלחת החינוך?] באתר: 'יוטיוב'.