ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן – הבדלי גרסאות

'''ניסיון ה[[התנקשות]] ב[[נשיא ארצות הברית]], [[רונלד רייגן]]''' התרחשההתרחש ב-[[30 במרץ]] [[1981]] (70 יום מתחילת כהונתו של רייגן כנשיא), ונערכה מחוץ ל[[בית מלון|מלון]] [[הילטון]] ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]],. עלביצע ידיאותו [[ג'ון הינקלי הבן]], [[חולה נפש]] שהושפע מדמותו של טראוויס ביקל, הדמות הראשית בסרט "[[נהג מונית (סרט)|נהג מונית]]". הינקלי ירה 6שש יריות לכיוון הנשיא. [[כדור (תחמושת)|כדור]] אחד פגע בו ופצע אותו. באותו אירוע נפצעו ג'יימס בריידי, [[דובר הבית הלבן]] (הוא שותק כתוצאה מהפציעה, ומת לבסוף ב-[[2014]]), ה[[שוטר]] תומאס דלהנטי, ואיש [[השירות החשאי של ארצות הברית|השירות החשאי]] טימות'י מקארתי.

לאחר ניסיון רצח זה הובהל רייגן ל[[בית החולים]], שם [[ניתוח|נותח]] ולאחר תקופהתקופת מסוימתמה התאושש ושב לתפקיד. במהלך תקופת ההחלמה החליף אותו בתפקיד [[סגן נשיא ארצות הברית|סגנו]] [[ג'ורג' בוש האב]], לימים נשיא ארצות הברית. הינקלי זוכה בבית המשפט מניסיון רצח בזכות טיעון של איבטיעון לאי-שפיות, אך נשלח לבית חולים פסיכיאטרי בשל מסוכנותו לציבור, שם שהה למעלה משלושים וחמש שנה.

המוטיבציה של הינקלי למתקפה נולדה מתוך אובססיה [[ארוטומניה|ארוטומנית]] שלו כלפי השחקנית [[ג'ודי פוסטר]]. בעודו גר ב[[הוליווד]] בסוף שנות ה-70, הוא ראה את הסרט "[[נהג מונית (סרט)|נהג מונית]]" לפחות 15 פעמים, וככל הנראה הזדהה מאוד עם טרוויס בייקל, הדמות הראשית שמגלם [[רוברט דה נירו]]. קשת הסיפור כוללת את ניסיונותיו של בייקל להגן על זונה בת 12, שגולמה על ידי פוסטר. לקראת סוף הסרט, בייקל מנסה להתנקש בסנטור של ארצות הברית אשר רץ לנשיאות. במהלך השנים שלאחר מכן, הינקלי נגרר אחר פוסטר ברחבי המדינה, מרחיק לכת עד כדי להירשם בקורס כתיבה ב[[אוניברסיטת ייל]] בשנת 1980 לאחר שקרא במגזין [[People]] כי היא סטודנטית שם. הוא כתב לה מכתבים רבים בסוף שנות השמונים, התקשר אליה פעמיים וסירב להרים ידיים כשאמרה לו שהיא לא מעוניינת בו. בהיותו מושפע מדמותו של בייקל, הוא פירש את סירובה כמוהו וחשב שיש להציל אותה.