זיהום מים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{לשכתב|הערך מכיל מידע לא מדויק ומערב מין שאינו במינו (כגון: זיהום מי תהום וזיהום הים)|נושא=מדעי הטבע}}
[[קובץ:Aguas del lago de Maracaibo contaminadas por Lemna 03.JPG|ממוזער|שמאל|300px|חוץ ים מזוהם ב[[ונצואלה]]]]
[[קובץ:Water pollution.jpg|ממוזער|שמאל|300px|מי ביוב מזוהמים]]
'''זיהום מים''' הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים אשר אינם מהווים חלק טבעי מתכולת ה[[מים]] עולה. כתוצאה מכך, תפקוד המערכת האקולוגית ויכולת הניצול של המים על ידי בני אדם נפגעת.
למשל: מי [[נחל]], שהיו [[בית גידול]] ל[[דג]]ים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה.
שורה 8:
ישנם מקורות זיהום טבעיים של מים, ביניהם הצטברות סחף, הפרשות [[בעלי חיים]], [[אבק]], [[חול]], ו[[פיח]]. אך הגורם העיקרי לזיהום המים הוא ה[[אדם]], אשר פעולות שונות שהוא עושה עלולות לזהם את מקורות המים הקיימים.
הזרמת [[שפכים]], ביתיים או תעשייתיים (תוצרי לוואי של ייצור חומרים שונים), לנחלים, נהרות וימים, משנה את הרכב המים ואת השפעתם על צורות החיים הקשורות בהם, וביניהם גם האדם. שפכים מכילים חיידקים, וירוסים, מתכות כבדות וכימיקלים. לרוב מרעילים השפכים את המים עבור מרבית היצורים החיים.
[[שאיבת יתר]] של [[מי תהום]] עשויה להביא להשוואת לחצים עם מים מלוחים, ובכך [[המלחת מי תהום|להמלחתם]] על ידי חדירת מי ים אל ה[[אקווה|אקוויפר]].
שורה 27:
במהלך ההיסטוריה [[אדם|בני האדם]] נהגו להשליך ל[[ים]] את פסולתם. משום שעד תחילת [[המאה ה-20]] כמות הפסולת הייתה מזערית, וכללה בעיקר חומרים טבעיים, הרי שלא נוצר זיהום; כלומר, הפסולת התפרקה מעצמה או התפזרה על אזור נרחב, ולא השפיעה על מרקם החיים בים ולכן לא היוותה סכנה.
עם התפתחות ה[[טכנולוגיה]] החל זיהום הים, ממספר סיבות:
* האוכלוסייה גדלה וכך גם כמות הפסולת.
* עם ייצור המנוע החל שימוש בנפט. [[ספינה|ספינות]] העבירו נפט ממקום למקום ב[[כדור הארץ|עולם]] ונוצרו כתמי [[נפט]] בים.
* גבר השימוש בחומרים סינתטיים, שאינם מתפרקים באופן טבעי, או מתפרקים לאחר מאות או אלפי שנים.
* באזורים רבים בעולם החלה הזרמה של שפכים (תעשייתיים וטבעיים) באופן מרוכז אל הנהרות ואל הים.
===השפעת הזיהום בעולם===
שורה 43:
== זיהום מים בישראל ==
ב[[ישראל]] ידועים בזיהומם חלקו המרכזי של [[נחל הירקון]] ו[[נחל קישון|נחל הקישון]] אליהם הוזרמו לאורך שנים שפכים מזוהמים. ב[[אסון המכביה]] התמוטט גשר שעבר מעל נחל הירקון, וכתוצאה מההתמוטטות נפגעו חלק מהאנשים שבאו במגע עם המים, כנראה מחומרים מזהמים שהוצפו מקרקעית הנחל עקב התמוטטות הגשר. צוללים צבאיים מ[[שייטת 13]] שצללו בנחל הקישון חלו ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]], ומשרד הביטחון הכיר בתביעתם לפיצויים מן המדינה, על אף ש[[ועדת שמגר (חיל הים)|ועדת שמגר]] לא מצאה קשר סיבתי בין זיהום הנחל לבין מחלת הסרטן שהתפתחה אצל צוללים אלו.
חלק מזיהום המים נוצר מזיהום קרקע, וניתן להפחית את הסיכוי לזיהום המים בישראל דרך עבודה לפי עקרונות [[IRBCA]].
דוגמה לזיהום קרקעות שגרם לסגירת מספר בארות מים היא [[תעש מערכות#זיהום|הזיהום שנמצא בכמה אתרי ייצור של תע"ש]] באזור גוש דן והשרון.
ב-2011 זוהם [[נחל צין]] ביותר ממיליון וחצי ליטרים (לפי הערכות) של דלק סילוני שדלפו עקב מחדל בעת עבודות תשתית של [[חברת קו צינור אילת אשקלון|חברת קצא"א]]{{הערה|{{ynet|יעל דראל|צינור הנפט נפגע בדרום, דלק דלף לשמורת טבע|4088663|29 ביוני 2011}}}}. ב-2014 התרחש אירוע נוסף של [[דליפת הנפט בשמורת עברונה|פגיעה בתשתית של קצא"א בערבה]] שלפי הערכות דלפו בו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי
בעקבות [[משבר המים ברצועת עזה]] וקריסת מערכת הביוב העזתית, מספר פעמים זרם ביוב מעזה אל מאגר המים של המועצה האזורית חוף אשקלון.
שורה 54:
== ראו גם ==
* [[זיהום אוויר]]
* [[זיהום ימי בישראל]]
* [[אגן ירוק]]
* [[פסולת ימית]]
| |||