הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרול (אנצ)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בן-גוריון, \1 ב\2, \1וועד\2
שורה 2:
[[קובץ:Israeli delegation to the 1949 Armistice Agreements talks.jpg|ממוזער|הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, [[1949]]]]
[[קובץ:Israel-Egypt armistice commission.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול]]
[[קובץ:בית שביתת הנשק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית שביתת הנשק|בית ועדת שביתת הנשק]] הישראלית -מצרית בשנים 1955-1967 ליד גבול רצועת עזה. במעבר הגבול הסמוך לבית הוחזרו לישראל בחסות האו"ם מלחי האוניה "[[פרשת הספינה בת גלים|בת גלים]]" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד [[מבצע הר געש]] בנובמבר 1955 התכנסה הועדההוועדה באזור המפורז ב[[עוג'ה אל-חפיר]]]]
 
'''הסכמי שביתת הנשק''' שנחתמו בין [[ישראל]] לשכנותיה בעקבות [[מלחמת העצמאות]] הם הסיום הרשמי של מלחמה זו. הסכמים אלו ידועים גם בשם '''הסכמי רודוס'''.
שורה 13:
 
==ההסכם עם מצרים==
ב-1 לינוארבינואר 1949 העמידו הבריטים אולטימטום לישראל, בתיווך אמריקאי, על פיו עליה לסגת משטחים עליהם השתלטה ב[[חצי האי סיני]], ולא יפעלו צבאית לצד הכוחות המצריים בהתאם להסכם האנגלי-מצרי מ-1936 להשגת תכלית זו. צבא בריטי הועבר ל[[עקבה]] ונתקבלו ידיעות מודיעיניות על כוונת הבריטים לכבוש את הנגב בסיוע הלגיון הירדני, הצבא העיראקי וצבא מצרים. הלחץ הבינלאומי נשא פרי ובן -גוריון הורה ליגאל אלון להסיג את כוחותינו מסיני.
 
בשל כיתורו של [[צבא מצרים|הכוח המצרי]] ב[[רצועת עזה]] ועקב המצור שבו הייתה נתונה חטיבה מצרית ב[[כיס פלוג'ה]], נאלצה [[מצרים]] לפתוח ב־[[12 בינואר]] 1949 במשא ומתן על שביתת נשק עם ישראל. הדיונים, בתיווך האו"ם, נערכו באי היווני רודוס.