תואר אקדמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תוארי
שורה 37:
ביוני 2000, לאור התרחבות מספר הלומדים לתואר שלישי בחוץ לארץ, הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותו של פרופ' [[עוזר שילד]] שנתבקשה לגבש המלצות באשר להערכת תארים אקדמיים משני סוגים: תואר שלישי מחוץ לארץ, ותארים ראשון ושני שנרכשו בשיטת ה[[למידה מרחוק]]. במרץ 2002 התפזרה הוועדה ללא שסיימה את תפקידה, אך המלצותיה הבלתי רשמיות קבעו שיש להמשיך לבחון באופן טכני [[תואר שלישי]] מחוץ לארץ ובמקרה ספק להתייעץ עם ועדה אקדמית. ביולי 2002 הוחלט להקפיא בחינת תארים שלישיים מחוץ לארץ עד לבחינה נוספת בנושא. בספטמבר 2003 מונתה ועדה בין-משרדית נוספת, בראשותו של פרופ' [[יעקב כץ (פסיכולוג)|יעקב כץ]] אשר המליצה במאי 2005 שהבחינה של תארים שלישיים תכלול בשלב ראשון בדיקת תקופת הלימודים שנדרשה, הצורך בהגשת עבודה, זהות מנחי ובודקי העבודה, שפת הלימודים, שפת העבודה ועוד פרטים טכניים ובשלב שני תיבחן עבודת הדוקטורט על ידי ועדת מומחים, שתזמן את המבקש לראיון אישי ותבדוק שהעבודה אכן נכתבה על ידי מגיש הבקשה וכי היא עומדת בסטנדרטים הנדרשים מעבודת דוקטורט בתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/980/013/k13/07013980.k13.htm בג"ץ 1398/07], סעיפים 4-7}}.
 
נכון ל-2011, [[ישראל]] היא במקום השני בעולם (ביחד עם [[יפן]]) מבחינת אחוז האוכלוסייה שברשותו תאריתוארי [[דוקטור]] ו[[פרופסור]].[https://budget.gc.ca/2014/docs/jobs-emplois/jobs-emplois-eng.html#_Toc379482623] במקום הראשון עומדת [[קנדה]].
 
==משך הזמן הנדרש ללמידה עבור תואר==