קטקומבות – הבדלי גרסאות

מנהג קבורת נפטרים באתרים תת-קרקעים הוא מזרח תיכוני המופעים בתרביות שונות כמו בכנען (ראו לדוגמה:"[[סעודת מרזח]]"), גם בדת המצרית הקדומה ניתן לראות מאפיינים של קבורה תת-קרקעית כמו למשל ב[[עמק המלכים]] וכן אזורים יעודיםייעודים נוספים (ראה: [[נקרופוליס]]). נוהג זה, מוזכר גם במקרא והתגלגל אל היהדות. בארץ ישראל נמצאו [[מערות קבורה]] החל מימים קדומים. האתר הידוע ביותר הוא [[מערת המכפלה]]. בסביבות ירושלים, במורדות [[הר הזיתים]] מצויה [[מערת הנביאים]] הבנויה כדוגמת אולמות הקטקומבות. [[מערות הסנהדרין]] במערב ירושלים נושאים אופי דומה. האדריכל [[קונרד שיק]] גילה בירושלים קטקומבות שהחלו בחציבתם יהודים והושלמו על ידי נוצרים. קיים רק הבדל מהותי בין אולמות הקבורה בירושלים לבין הקטקומבות ברומא: המערות העבריות לא היו נוחות לגישה.

ברומא היהודים בקשו לשמור על מנהג אבותם[[[{{דרוש מקור]}}]], קבורה בקרקע. ממצאים דומים של קבורה יהודית נמצאו בדרום איטליה בו[[ונוסה]] (ראו להלן), [[קרתגו]] ו[[קירני]] (לוב). הקטקומבות העתיקות ברומא היו של נוצרים. בדיקות מעבדה העלו כי הקטקומבות היהודיות, שחלק ניכר מהן באתר "מונטה ורדה", הן מ[[המאה ה-4]].