פרשת ארטן – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט החלפות: \1ווינה
מ (←‏top: replaced: היתה ← הייתה (3) באמצעות AWB)
מ (בוט החלפות: \1ווינה)
'''פרשת אָרָטֶן''' (או '''מקרה אָרָטֶן'''; נכתב גם אראטין, אראטען; בלועזית: Araten) היא פרשת [[התנצרות]]ה של נערה [[יהדות גליציה|יהודייה]] ממשפחה מבוססת שהשתייכה לחסידות גור מהעיר [[קרקוב]] שב[[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], שזעזעה את הקהילה היהודית בתחילת [[המאה ה-20]].
 
בבוקר ה-1 בינואר [[1900]] נעלמה מיכָלינה אָרָטֶן, בתם הבכורה של צביה ו[[ישראל ארטן]]. במהרה התברר שהיא נמצאת במנזר פולני סמוך וזמן קצר לאחר מכן היא התנצרה. האב, ישראל ארטן, פעל בצורה נמרצת להשיבה הביתה זאת באמצעות המשטרה המקומית ופנייה למחוקקים ושרים בממשלה האוסטרו-הונגרית. המאמץ הגיע לשיאו בשתי פגישות של ארטן עם הקיסר [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ יוזף]] בוינהבווינה ובמכתב שנשלח על ידי האב לאפיפיור.
 
שתי הטענות העיקריות של האב היו שהנערה הייתה מתחת לגיל 14 ולפיכך הסמכות עליה עדיין נתונה בידי ההורים וכמו כן שהנערה נחטפה ולא הגיע למנזר מרצונה החופשי. המשטרה המקומית שחקרה את העניין הגיע למסקנה המגובה בעדויות רבות שמיכלינה הייתה כבר בת 15 (ומאורסת) ושהלכה לכנסייה מרצונה החופשי. אחת העדויות הייתה של רופא, קצין בצבא האוסטרו-הונגרי, שעימו היה למיכלינה קשר בחודשים שלפני הפרשה (לא רומנטי) ובו סיפרה לו על הסבל שלה בבית הוריה.