אנרגיה חולנית – הבדלי גרסאות

להקת אנרגיה חולנית הוקמה בראשית שנות התשעים. חברי הלהקה ניסו למצוא דרך עצמאית בסגנון מוסיקלימוזיקלי לא מקובל: הם יצרו שירים מקוריים ששמותיהם ואווירתם לקוחים מעולם הקולנוע - מסרטי אימה ומדע בדיוני של שנות החמישים דרך מחזות זמר, סרטי הרפתקאות וריגול ועד אופרות הרוק של שנות השבעים. הייחוד הזה משך את תשומת לבו של דב זעירא, מחברת "התקליט חיפה", והוא החליט להחתים את הלהקה על חוזה הקלטות של חמש שנים.

הלהקה כללה שלושה חברים: הזמרת לילך נסטוביץ, והנגנים אריק טיקמן לגרקוויסט ואריה פיין. בעיבוד והפקה מוסיקליתמוזיקלית של [[יוג'י גבאי]] (שגם ניגן בכלים רבים) הקליטו השלושה 13 שירים שהלחין אריה פיין ושאת מילותיהם כתבה אורטויה לנדר, לעתיםלעיתים עם שותפים. ובראשית 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה "קומדיה של סיוטים". הלהיטים הגדולים מהאלבום היו: "הכדור האחרון", "הציפור עם כנפי הבדולח", "הייתי אשתו של החתול מהירח", "נוסע עובר בגשם" ו"בלילה הדובה" (דואט עם [[שרון ליפשיץ]]). התגובות הפושרות לאלבום ואי הצלחתו גרמו ללהקה לצאת לחופשה ארוכה.