פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
 
==== טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT ====
טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שיטת טיפול העוסקת בהבנה כיצד דפוסי חשיבה והתנהגות משפיעים על הרגש, ומשמרים את הקשיים שהאדם מתמודד עמם. טיפול CBT יכול להיות מיושם בפני עצמו, או יחד עם טיפול תרופתי {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=mayo clinic|שם=Generalized anxiety disorder|שנת הוצאה=2007}}}}. החלק הראשון בטיפול CBT בהפרעת חרדה מוכללת הוא פסיכו-חינוך לגבי המצב. בשלב זה המטופל מקבל ידע לגבי ההפרעה, מנגנונים הנמצאים בבסיסה, והטיפול בה. בהמשך ניתנים למטופל כלים המסייעים לצמצם את הדאגנות המופרזת. הכלים יכולים להיות שונים ממטופל למטופל, בהתאם לביטוי הספציפי של ההפרעה אצלו. בין הטכניקות המרכזיות נמנות:
 
'''ניטור עצמי.''' בשלב התחלתי של הטיפול המטופל מתבקש לעקוב אחר דאגותיו. מעקב זה עוזר להבין את רמת האינטנסיביות של הדאגה, ומאפשר למטופל ולמטפל לרכוש מידע חשוב לגבי הדאגות, למשל לזהות טריגרים לדאגות, כמה זמן הן נמשכות, מה המטופל עושה כשמופיעה דאגה ועוד.
'''הבנייה מחדש של מחשבות.''' בטכניקה זו מאותגרות מחשבות ספציפיות של המטופל. הוא לומד לזהות טעויות בחשיבתו, ולחשוב על המצב בצורה אחרת, יעילה יותר. ב-GAD ההבנייה מחדש מתייחסת למצבים עתידיים שהמטופל דואג לגביהם.
 
'''מטא-קוגניציות.''' בחינת ואתגור אמונות על לגבי דאגות. אנשים עם GAD מחזיקים באמונות חיוביות לגבי דאגה המדרבנות אותם לדאוג, אך גם באמונות שליליות הגורמות להם להרגיש שהדאגה היא מחוץ לשליטתם ומזיקה להם. בחלק זה של הטיפול נבדקות ומאותגרות אמונות העל לגבי הדאגה, במטרה ליצור תפיסה ריאלית ומותאמת {{ הערה| {{צ-מאמר|מחבר=wells A|שם=Meta-Cognition and Worry: A Cognitive Model of Generalized Anxiety Disorder|כתב עת=Behavioural and cognitive psychotherapy|כרך=23|סדרה=3|עמ=301-320|שנת הוצאה=1995}}}}.
 
'''שליטה בגירוי.''' המטופל לומד להפחית את התגובה שלו לגירויים שהובילו עד כה לדאגות. המטופל לומד להבדיל בין בעיה המצריכה פתרון, לדאגה מיותרת לגבי נושאים שאין צורך לעסוק בהם כרגע. מטרת חלק זה היא ללמוד לדחות או להימנע לגמרי מדאגות לגבי נושאים שאינם מהווים בעיה כרגע.
 
'''פתרון בעיות.''' חלק משלים לקודם. כשקיימת בעיה מוחשית הדורשת התייחסות, המטופל לומד לשנות את התמודדותו, ובמקום דאגה, המהווה אסטרטגיה לא יעילה, להתמודד על ידי פתרון בעיות. {{ הערה|
{{צ-מאמר|מחבר=Dugas, M. J., Letarte, H., Rheaume, J., Freeston, M. H. and Ladouceur, R|שם=Worry and problem solving: Evidence of a specific relationship|כתב עת=Cognitive Therapy and Research|כרך=19|עמ=109-120|שנת הוצאה=1995}}}} .
 
'''רלקסציה.''' [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפייה]] שנועדו להפחית את רמת המתח הכללית, הנוטה להיות גבוהה אצל אנשים עם הפרעת חרדה מוכללת.
 
'''אימון קשב ומיינדפולנס ([[קשיבות]]).''' האדם מתאמן בטכניקות שנועדו לאפשר לו להיות קשוב להווה ולא למחשבותיו. אימון זה מגביר את השליטה על הדאגות ומאפשר לצמצמן {{הערה| {{קישור כללי|כתובת=http://www.cci.health.wa.gov.au/docs/GAD_4_2015_Attention%20Training.pdf|הכותב=Saulsman, L., Nathan, P., Lim, L., Correia, H., Anderson, R., & Campbell, B.|כותרת=What? Me Worry!?! Mastering Your Worries|אתר=Perth, Western Australia: Centre for Clinical Interventions.}}}}.
 
'''ניסויים התנהגותיים.''' טכניקה שנעשה בה שימוש יחד עם חלקים אחרים של הטיפול, ומטרתה לבדוק הנחות של המטופל בפועל. למשל, אם המטופל מחזיק במטא-קוגניציות לפיהן אינו יכול לשלוט בדאגות, יתוכנן בטיפול ניסוי שנועד לבדוק הנחה זו.
 
טיפול CBT בחרדה מוכללת אינו יעיל כמו טיפולי CBT בהפרעות אחרות. רק  50% מהמטופלים חווים שיפור משמעותי או היעלמות מלאה של הסימפטומים לאחר טיפול {{הערה| {{צ-מאמר|מחבר=Hoyer, J; van der Heiden, C; Portman, M. E.|שם=Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder|כתב עת=Psychiatric Annals|כרך=41|סדרה=2|עמ=87-94|שנת הוצאה=2011|doi=10.3928/00485713-20110203-07}}}}.
 
=== טיפול תרופתי ===
4

עריכות