ויקיפדיה

ישיבת תל אביב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ replaced: היתה ← הייתה (6) באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1בר-אילן, \1היעדר, \1פריז\2, אזור
שורה 4:
ישיבת תל אביב הוקמה על ידי הרב שלמה אהרנסון והרב [[זאב גולד]] ואגודת "תורה"{{הערה|{{דואר היום||אגודת תורה - תקנות האגודה|1924/06/29|00408}}}} שליד בית הכנסת הגדול של תל אביב. בשנים 1927-1928 למדו בישיבה כ-33 תלמידים בשלוש כיתות{{הערה|{{דואר היום||אגודת תורה וישיבת תל אביב בתל אביב|1927/09/30|00303}}{{ש}}{{דואר היום||אגודת תורה וישיבת תל אביב|1928/09/25|00401}}}}. בימי הרב אהרנסון והרב עמיאל נקבעה שבת [[פרשת נשא]] כשבת לאיסוף כספים עבור הישיבה, שבה כל התרומות של העולים לתורה נתרמו לישיבה{{הערה|{{דואר היום||לטובת ישיבת תל אביב|1928/05/28|00401}}}}{{הערה|{{הצופה||זכרו ישיבת תל אביב|1938/06/03|00302}}}}.
 
כשנתמנה הרב עמיאל לרבה של תל אביב הוא ביקש להרחיב את הישיבה לכלול כיתות יותר גבוהות, אולם הנהלת הישיבה חששה לקחת על עצמה עול כזה ו[[ישיבת היישוב החדש]] הוקמה כמוסד נפרד. בשנת 1939 הוחלט על איחוד ישיבת תל אביב עם ישיבת היישוב החדש{{הערה|{{הצופה||איחוד ישיבת תל אביב עם ישיבת היישוב החדש|1939/05/26|00303}}}} וישיבת תל אביב הייתה לסניף של ישיבת היישוב החדש{{הערה|{{הצופה||קרן סטיפנדיות לתלמידים בישיבת הרב עמיאל זצ"ל|1956/10/05|00401}}}}. בשנת 1939 למדו בישיבה כ-110 תלמידים בארבע כיתות, שלכל אחת הייתה ר"מ. כן היו שישה מורים ללימודי חול במשרה חלקית{{הערה|שם=רמון|{{הבוקר|יעקב רמון|ישיבה של הרב אהרנסון ז"ל|1939/03/12|00501}}}}. בשנות ה-60 הייתה ישיבת תל אביב בית ספר על איזוריאזורי בתוך החינוך הממלכתי דתי. הלימודים בה נמשכו מ-7 בבוקר על 5 אחר הצהריים, חמש שעות לימוד בבוקר במקצועות קודש ו-4 שעות אחר הצהריים בלימודי חול{{הערה|{{הצופה|יעקב אבן חן|ממלכת התורה של תל־אביב|1963/02/21|00212}}}}. בשנות ה-60 הובא הישיבה כדגם להקמת כיתות ישיבתיות בתוך החינוך הממלכתי דתי{{הערה|{{הצופה|אברהם יצחק ברומברג|ישיבות יסודיות בלי פנימיות|1962/02/02|00605}}{{ש}}{{הצופה|אברהם יצחק ברומברג|כיתות ישיבתיות בב"ס ממלכתיים דתיים|1962/09/09|00213}}}}.
 
==מבנה הישיבה==
הלימודים בישיבה התקיימו ב[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]] ב[[רחוב אלנבי]]. בשנות ה-30 נתקבל מגרש להקמת מבנה לבית הספר ברחוב טרומפלדור{{הערה|{{דואר היום||לכל חובבי התורה|1935/07/02|00604}}}}. בעקבות פטירתו של הרב אהרנסון הוחלט שהמבנה ייקרא על שמו{{הערה|{{הירדן||ישיבת תל אביב לזכר הרב אהרנסון ז"ל|1935/04/09|00402}}}}. במהלך שנות ה-30 הוקם שלד על המגרש, אולם בהעדרבהיעדר אמצעים לסיימו הוא נשאר נטוש{{הערה|שם=רמון}}{{הערה|{{הצופה||הבו מקום לתורה!|1940/02/29|00309}}}} עד שנחנכה קומה אחת במרץ 1941{{הערה|{{הצופה||חנוכת הבנין של ישיבת תל אביב ע"ש הרב אהרנסון ז"ל|1941/03/20|00105}}}} והלימודים הועברו לבניין החדש{{הערה|{{הצופה||סיום מחזור בישיבת תל אביב|1941/07/21|00306}}}} וישיבת היישוב החדש עברה לבית הכנסת הגדול.
 
בשנות ה-60 השתכן בבניין של הישיבה כולל "שבט מיהודה" של הרב אונטרמן{{הערה|{{הצופה|חיים נחתומי|החינוך התורני בתל־אביב|1969/05/22|02200}}}}. לימים עברה ישיבת תל אביב למבנה צמוד לישיבת היישוב החדש. במבנה ברחוב טרומפלדור שוכן בית ספר של [[רשת החינוך אנקורי]].
 
==צוות הישיבה==
בשנת 1927 עמד בראש הישיבה הרב [[מאיר בר -אילן]], המשגיח היה הרב ברקובסקי וכר"מים כיהנו פרידמן וכרמלי{{הערה|{{דואר היום||מכתבים למערכת|1927/05/18|00301}}}}.
בשנות ה-40 עמד בראש הישיבה הרב [[דב כץ]] ולצדו לימדו הרב דב לאפין והרב אריה פאריז{{הערה|{{הצופה||בישיבת תל אביב|1943/09/13|00403}}{{ש}}{{הצופה||חגיגת סיום הלימודים בישיבת תל אביב|1946/07/24|00303}}}}. בשנות ה-60 עמד הרב פאריזפריז בראש הישיבה{{הערה|{{הצופה||40 שנה לישיבת תל אביב|1969/03/30|00319}}}}.
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_תל_אביב"