סעודת אסתר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשמדאי (שיחה | תרומות)
קישור חיצוני עדיף על לקריאה נוספת
שורה 6:
לאחר מכן נזכר המנהג, בין השאר, ב[[מגן אברהם]]{{הערה|1=ר' אברהם סג"ל גומבינר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44346&st=&pgnum=500 מגן אברהם, מגני ארץ, דיהרן פארט תנ"ב, אורח חיים, סימן תצ, עמ' רמח ע"ב]}}, ב[[ערוך השולחן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9102&pgnum=118 ערוך השולחן, אורח חיים, תצ, א]}} וב[[קיצור שולחן ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34913&pgnum=206 קיצור שולחן ערוך], סימן קג, סעיף ו'}}. אצל הרב [[יאיר חיים בכרך]] מצוין שהמדקדקים אוכלים "בשר יבש חתיכה הראוי להתכבד". בספר מנהגי ה[[חת"ם סופר]] מצוין כי הוא נהג לאכול [[לשון (מאכל)|לשון]] מיובשת בסעודת אסתר. בחוץ לארץ היום השני של פסח הוא [[יום טוב]] ועל כן מתקיימת בו ממילא סעודת חג.
 
== בחסידות ==
אצל [[חסידים]] היו מנהגים שונים לגבי המאכל שהיו מוסיפים לסעודה וכן נוספו זמירות. הרב [[חסידות אליק#תולדות החסידות|אהרן בראנדוויין מפלעשטין]] והרב [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] נהגו לאכול [[פשטידה]] מיוחדת. הרב אהרון רוקח מ[[חסידות בעלז|בעלז]] נהג לאכול "חרעמזלעך" (לביבות מטוגנות) והרב אליעזר פלטיאל רויטבלאט, אב"ד שעניצא, נהג לאכול מאכל שנעשה משאריות [[חרוסת]].
 
הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] דן בשאלה מדוע מציינים את נס פורים בימי הפסח, שהרי נס הפורים טפל לגאולת מצרים. הוא עונה שיש מעלה בפורים בכך שהיה בו התעוררות מלמטה, מצד עם ישראל, בניגוד לגאולת מצרים שהייתה בה התעוררות מלמעלה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&pgnum=61 שערי המועדים חג הפסח חלק ב], עמוד סה, סעודה ביום ב' דפסח לזכר סעודת אסתר}}.
 
==לקריאה נוספת==