הבדלים בין גרסאות בדף "ציונות וגופניות"

אין מקור וזה גם לא נכון
מ (הוספת קישור לסמל סטטוס)
(אין מקור וזה גם לא נכון)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
משנות ה-70 של המאה ה-19, הוגים בספרות העברית טענו שגבר היהודי גולה לא רק מארצו, אלא גם מגופו, ומתחיל שיח שדן בגופניות יהודית פגומה .{{הערה|מיכאל גלוזמן, '''הגוף הציוני''', הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ:תל אביב, 2007}}
[[טשרניחובסקי]] לדוגמה, מתאר את היהדות הגלותית במונחים גופניים: מצב של חולי, זקנה, ניוון, מוות בחיים. [[ביאליק]] מתאר את היהודי הגלותי כחלש, חסר כוח, כמי שסובל מפגמים מגדריים ומיניים. [[סמולנסקין]] אף הוא מתאר את האומה היהודית במונחים גופניים, כמי שהוא חולה אנוש השרוי במצב של מוות קליני. בספרות של סוף המאה ישנו למעשה שימוש בשני דימויים בולטים: האחד - העם היהודי כגווייה הקבורה תחת הר של ספרים, והשני - העם היהודי כזקן בגוף חבוט, קורס תחת ערמת ספרים. הסופר [[יוסף חיים ברנר]], טען שהגלותיות הפכה למהות של העם היהודי, והיא מתבטאת בכך שזה עם "בלתי עובד" ו"הולכי בטל" .{{הערה|גדעון שמעוני, "בחינה מחדש של שלילת הגלות כרעיון וכמעשה, אניטה שפירא, יהודה ריינהרץ ויעקב והריס (עורכים), '''עידן הציונות''', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל:ירושלים, 2007}}
הדימויים של היהודי החולה, הפגום, המנוון - רוויים סטראוטיפים אנטישמיים. עליית ה[[מדע]] במאה ה-19, ביססה את הצידוק לסטראוטיפים על היהודים במדע, וכך סומן היהודי כ'אחר', כבעל גוף נבדל. ה[[רפואה]] הצדיקה את ה[[גזענות]], על ידי שהבטיחה לסלק את כל מה שחריג, סוטה ופגום. השיח האנטישמי תיאר את היהודים כמי שמגלמים חוסר תקינות גופנית ומינית. היהודי הוא מכוער, מעוות, כפוף, מלוכלך ובעל מיניות פתולוגית - הוא מתואר כגבר נשי עם נטייה [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] מובהקת.{{מקור}}
 
השיח הזה מחלחל אל תוך ה[[ציונות]], אך בעוד שהאנטישמיות השתמשה בנימוקים מהמדע והרפואה, ההוגים הציוניים טענו, שחולשת הגוף היהודי, היא תוצאה של תנאי מחיה קשים - ללא אור, אוויר, מים ואדמה, ללא פעילות גופנית.
ההשקפה הציונית באה לפתור את בעיית האנטישמיות, אך יחד עם זאת התקנאה בדמות הגוי, והתוצאה של קנאה זו הייתה שלילת דמותו של היהודי הגלותי .{{הערה|עוז אלמוג, '''הצבר- דיוקן''', תל אביב:עם עובד, 1997}} הסטראוטיפ של היהודי הגלותי שימש להדגיש את העליונות של התרבות הציונות על פני הדת והמסורת. השאלה כיצד נראה היהודי בעיניההיהו הגוי, העסיקה את ההוגים החילונים המשכילים, ששאפו לעמוד בנורמות החברתיות האירופאיות, וכך דימויים אנטישמיים חדרו אל תוך עולם הדימויים שלהם .{{הערה|אניטה שפירא, '''חרב היונה''', תל אביב:עם עובד, 1966}}
 
=== היהודי החדש ===
434

עריכות