חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
מ replaced: בהיותו בן ← בגיל באמצעות AWB
שורה 5:
 
== תחילת החסידות ==
עד שנת [[ה'תקפ"ד]] ([[1824]]) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]], על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר ב[[דינוב]], עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.
 
==אדמו"רי החסידות==
 
* '''רבי [[שלמה שפירא (מונקאטש)|שלמה שפירא]]''' - נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]].
 
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל. והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו [[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]]–[[1937]]) - בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של [[אגודת ישראל]] וה[[ציונות]]. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]], [[חסידות ספינקא]], [[חסידות סאטמר]] ועוד.
 
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' - בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בןבגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומשנת [[תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]]. לימים עבר לעיר [[פתח-תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]]–[[1937]]) - בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של [[אגודת ישראל]] וה[[ציונות]]. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]], [[חסידות ספינקא]], [[חסידות סאטמר]] ועוד.
 
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' - בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 22, נפטר חותנו והוא התמנה אדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. לאחר מכן שימש כרבה של [[סאו פאולו]] ב[[ברזיל]] ומשנת [[תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]]. לימים עבר לעיר [[פתח-תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
 
* '''רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' - בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש גדל והתחנך ב[[ארצות הברית]]. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]], וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, [[קנדה]], [[אירופה]], [[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]]. אחיו רבי יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב.
 
שורה 37 ⟵ 33:
{{הערות שוליים}}
{{חסידויות}}
 
{{מיון רגיל:מונקאטש, חסידות}}
[[קטגוריה:חסידות מונקאץ'|*]]