כלכלת ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 81:
 
;תקופת הובר
[[הרברט הובר]], אז [[נשיא ארצות הברית]] דאז, השיג את הסכמת כמה מן התעשיינים המובילים במדינה למניעת הורדה ב[[שכר]] או [[פיטורין]], והוא החל מזרים כספים לשוק, והוסיף עבודות ציבוריות בהיקף רחב. הובר פעל גם פעל לארגון [[קרטל]]ים בתחום ה[[חקלאות]], וכןוכך העניק [[הלוואה|הלוואות]] בהיקף עצום לחקלאים. התפתחויות שליליות בעולם ובארצות הברית ב-[[1931]] הובילו את הובר לגיבוש [[השפל הגדול: "הניו דיל" של הובר|תוכנית כלכלית משלו]]. התוכנית, שהביאה להעלאת המיסוי בשיעור כפול משיעורו לפני תחילת השפל, לא צלחה, והציבור איבד את אמונו בבנקים, כמות הכסף שבמחזור הוכפלה ביחס לשיעורה לפני השפל, הבנקים — אחרי 5,096 התמוטטויות של בנקים — איבדו את האמון גם בציבור הלווים וגם בחוסנם הם, והקטינו את כמות ההלוואות. גם מסע ציבורי של הובר נגד מגמות אלו לא עזר הרבה, והתופעה נמשכה ואף החריפה ככל שקרבה כהונתו לסיומה. בין בחירתו של [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] לנשיאות לבין כניסתו לתפקיד, ב[[מרץ]] [[1933]], המצב הידרדר משפל לצניחה חופשית, כשאלפי בנקים מתמוטטים במהלך חודש [[פברואר]]. כשעזב הובר את [[הבית הלבן]], הייתה ארצות הברית נתונה בעומקו של השפל הקשה בתולדותיה. ה[[תל"ג|תוצר הלאומי הגולמי]] צנח בכמעט מחצית, ה[[אבטלה]] ניצבה על 25 אחוז, וההשקעות בבניין עסקים חדשים התכווצו בכמעט 85 אחוז.
 
;ההתמודדות עם המשבר – ניו דיל