עבדות מין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 158:
===הודו בשנות ה-2000===
[[קובץ:3.2519 Nepalese-mother1.jpg|ממוזער|אם נפאלית שנסעה למומבי בתקווה למצוא את הבת שלה שעובדת בבית בושת]]
הודו מזוהה כאחת מהארצות באסיה הסובלת מבעיה קשה ביותר בהיקף ובחומרת סחר בבני אדם למטרות מין בכפייה. בהודו מסחר למטרות ניצול מיני הגיע לרמות מדאיגות. קיימת כמות ניכרת של בני אדם בסחר פנימי ממדינה אחת לאחרת, או בתוך מדינות, אך הודו התפתחה כספק בין לאומי של נשים וילדים למדינות המפרץ ולדרום מזרח אסיה, למדינות יעד לנשים וילדות הנסחרות למטרות מין מנפאל ומבנגלדש. סחר בעבדות מין מצטייר כעסק רווחי ובעל סיכון נמוך אשר מסתמך על אוכלוסייה חלשה במיוחד. רוב בני האדם הנסחרים הם נשים צעירות או ילדים שכפו עליהם עבדות מינית, כתוצאה מעוני מחפיר, לעיתים קרובות עוד לפני שהיו בני 18. המסחר בשנות ה-2000 בהודו מתאפיין בדרישה עולה לילדים צעירים ולבתולות עקב פחד ממחלות כמו איידס, בהופעת מקורות ויעדים חדשים למסחר, ובעלייה כללית בתחכום רשתות המסחר, אשר רובן נשלטות בידי ארגוני פשע או פלגי מורדים.
הצורה הנפוצה ביותר של עבדות מין מערבת נשים צעירות וילדות משכבות סוציו אקונומיות חלשות, מקופחות ושוליות, אשר "גויסו" על ידי מתווכים, נמכרו לסרסורים או בעלי בתי בושת, ונכפתה עליהן זנות. המתווכים עשויים להיות חברי קהילה המוכרים לקורבנות ולמשפחותיהם, אשר מעמידים פנים בעזרה למשפחות הקורבנות. הסוכנים מחפשים את עזרתו של אדם מקומי כדי להתקרב למשפחות והקורבנות. כמו כן אינדיבידואלים מוכנים לחטוף קורבנות פוטנציאליים. צורה נוספת של ניצול מיני הינה תיירות מין, אשר כוללת ניצול מיני של בנים ובנות צעירים בידי תיירים בינלאומיים והודיים. ילדי רחוב פגיעים במיוחד לסוג זה של ניצול מיני.
שורה 163 ⟵ 164:
ברוב המקרים נפילת קורבן למסחר נגרמת כתוצאה משילוב מספר גורמי סיכון. להלן רשימה חלקית של גורמי הסיכון: גורמים אקונומיים כמו עוני, נשים יחידות או ללא ילדים, משפחות שלא מסוגלות לספק צרכים בסיסיים כמו אוכל. ילדי רחוב, משפחות מאזורי עוני, חוסר תעסוקה. כמו כן הגירה של משפחה למקום חדש הופכת אותה לפגיעה יותר למסחר. גורמים נוספים התורמים למסחר הם צמיחה של תיירות מין באזורים חדשים, עמידות תרבותית לאלימות בבית וחוסר כבוד לזכויות אדם, אשר דוחפים קורבנות למצבי ניצול ללא מקורות עזרה.
לדוגמא, במומבאי מייצרים רווח העומד על לפחות 400 מיליון דולר לשנה מהערך של 100,000 נשים או ילדות שמשרתות כ-6 לקוחות ביום. קטינים (גילאי 10-14) נסחרים עבור עבדות מין ולעיתים אף נכלאים בכלובים. כמו כן הקשר העברייני למסחר הינו גלוי. קאמאטיפורה במומבאי היא אחד מבתי הבושת הגדולים באזור בו 20,000 נשים וילדות העובדות בזנות <ref name=“40”> Joffres, C., Mills, E., Joffres, M., Khanna, T., Walia, H., & Grund, D. (2008). Sexual slavery without borders: trafficking for commercial sexual exploitation in India. International Journal for Equity in Health, 7(1), 22.‏</ref>.
 
===תיירות המין בקמבודיה ותאילנד בשנות ה-2000===
גם בקמבודיה ותאילנד מתקיימת הפרת זכויות אדם בוטה. נשים וילדים הנחטפים למען עבדות מין בכפייה היא תופעה בולטת בארצות אלה. למרות הסנקציות שהטילו על מערכת תיירות המין, אינדיבידואלים עדיין מתיירים בארצות כמו קמבודיה ותאילנד במטרה לנצל את שירותי המין באותן ארצות, במיוחד לשירותי מין בלתי חוקיים כמו ניצול ילדים. רבבות ילדים ונשים נסחרו ושועבדו לתעשיית המין, שמרוויחה מיליארדי דולרים בשנה. עד שליש מהקורבנות בקמבודיה הם קטינים מתחת לגיל 18, כאשר חוקרי סחר בבני אדם גילו ילדות בנות 5 שמנוצלות בתעשיית המין