הטעמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטעמי המקרא
סימון ההטעמה בעברית
שורה 1:
'''הטעמה''' היא הדגשה של אחת ה[[הברה|הברות]] ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] באמצעות שינוי ב[[צליל#גובה הצליל|תדירות הקול]] או בעוצמתו בעת [[הגייה|הגיית]] ההברה. הטעמה ניכרת במילים שבהן יש שתי הברות או יותר.
 
בשפות שבהןשיש ישבהן מילים ארוכות, תיתכן הדגשה של מספר הברות כך שהברה אחת תוטעם בהטעמה ראשית והברות נוספות תוטעמנה בטעם משני. בין שתי הברות מוטעמות (בטעם ראשי או משני) חוצצת תמיד הברה לא-מוטעמתבלתי־מוטעמת אחת לפחות.
 
מיקום הטעם במילה עשוי להיות ההבדל היחיד בין שתי מילים שונות במשמעותן. כך לדוגמה בעברית הטעם הוא היוצר הבדל בין המילה בו'''קר'''בוק֫ר (רועה בקר), הטעם בה נמצא הטעם בהברה האחרונה: (מלרע), לבין המילה '''בו'''קרב֫וקר (השעות הראשונות של היום), הטעם בה נמצא הטעם בהברה הראשונה: (מלעיל). יש [[שפה|שפות]] שבהן ניתן לחזות במדויק את מיקום הטעם בעוד שבשפות אחרות מיקום הטעם הוא שרירותי. בשפות מסוימות יש הבחנה בין סוגים שונים של הברות מוטעמות המכונות גם טונים, במקרים כאלו סוג ההטעמה משפיע גם על משמעות המילה.
 
להטעמה מקום חשוב בשירה ולפיה נקבע ה[[משקל (שירה)|משקל]]. בשירה, המשלימה להטעמה היא ה'''השפלה''': בהברה שאין הטעמה יש השפלה.
שורה 24:
 
כמו כן קיים קשר בין ה[[ניקוד]] של המילים לבין הטעמתן. במילים זהות בפירושן - שימו לב האות ד' ראשונה ב[[שווא]] נע, והשנייה בסגול.
*עַבְדְּ'''ךָ'''עַבְדְּךָ֫ - נהגית בהטעמה מלרעית.
*עַבְ'''דֶּ'''ךָעַבְדֶּ֫ךָ - נהגית בהטעמה מלעילית.
ההבדל הנו ב[[הברה ספרדית]].
 
בניקוד הברות מוטעמות ישנם יוצאי דופן רבים לכללים.
 
בהגייה המקובלת בימינו של השפה העברית ובהטעמה על פי [[טעמי המקרא]], מרבית המילים מוטעמות מלרע. הגייה זו קרויה "[[הברה ספרדית]]". בהגייה הקרויה "[[הברה אשכנזית]]", מרבית המילים מוטעמות מלעיל. שירים רבים שנכתבו ב[[תקופת התחייה]] מוטעמים לפי ההברה האשכנזית, למשל [[התקווה|ההמנון הלאומי של ישראל]], שאותו שרים גם היום בהטעמה מלעילית. ישנם שירים להם נכתבו גרסאות שונות במלעיל ובמלרע. לדוגמה לשיר [[אומרים ישנה ארץ]] שחיבר [[שאול טשרניחובסקי]] יש גרסה בביצועו [[שלמה ארצי]] במלרע וגרסאות במלעיל בביצוען של [[נעמי שמר]] ו[[ירדן בר-כוכבא]].
 
=== סימון ההטעמה בעברית ===
בעברית מקראית ההטעמה מסומנת באמצעות המערכת המורכבת של [[טעמי המקרא]], שמסמנים גם את התחביר של הפסוקים וגם את המנגינה של הקריאה בבתי כנסת.
 
בעברית חדשה קיימות מספר דרכים לסמן את ההטעמה במילה כשיש בכך צורך. הדרך הנפוצה היא שימוש בסימן עולה (חלק מטעם המקרא "עולה ויורד"), שנראה כמו חץ שמצביע שמאלה, ונכתב מעל העיצור בהברה המוטעמת, למשל "חת֫ול". ניתן להקליד את סימן העולה במחשבים באופנים הבאים:
* [[Windows 8]] וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס ([[תקן ישראלי|ת"י]] 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והספרה 6
* [[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]] (מקלדת [[Gboard]]{{כ}}): הקשה ארוכה על האות ע
לעיתים משמשים לכך סימנים אחרים, למשל [[מתג (לשון)|מתג]] (ב[[מילון אבן-שושן|מילון אבן שושן]]: "בֶּֽצַע"), בסימן [[גג (סימן דיאקריטי)|גג]] (ב[[מילון הסלנג המקיף]] של [[רוביק רוזנטל]]: "חרד̂לניק"), ובסימנים נוספים.
 
==ראו גם==