תורתו אומנותו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אתה מערבב זמנים (לפני המלחמה ובמהלכה) וקבוצות (בחורי ישיבות וחרדים בכלל)
שורה 31:
 
==העומד מאחורי ההסדר==
בזמןעם הקמת "ועדת הביטחון" של [[מלחמתהוועד העצמאותהלאומי|הועד הלאומי]] קרא מרכזוגיבוש [[אגודתמפקד ישראלהעם]] בשגייס את הלוחמים למלחמת השחרור הרותה [[ירושליםמועצת גדולי התורה]], לאחרלנציגי שווידאאגודת שיוקמוישראל חטיבותלהצטרף חרדיותלועדה נפרדותולדרוש בהןאת יישמרושחרורם גדרישל הדתבני הישיבות מחובת הגיוס, לכללובמקביל הגבריםלפעול גם להקמתם של גדודים דתיים{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|מסמכים נדירים היסטוריים חושפים: דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל|118848|8 במאי 2017}}}} בעקבות כך בזמן [[מלחמת העצמאות]] קראה מפלגת אגודת ישראל, לגברים החרדים הצעירים בעיר להתגייס למלחמהלצבא במסגרת המפקד הכללי עליו הוכרז אז ב[[היישוב|יישוב]], ולהצטרף לגדודים הדתיים{{הערה|{{כיכר השבת|ניסים פרץ|כשמועצת גדולי התורה של "אגודה" קראה להתגייס לצבא|206924|14 באוגוסט 2016}}}}. בחוריעם התעצמות הקרבות, התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בעירבירושלים והם שירתו ב[[גדוד טוביה]], שעסקהגדוד בעיקרהיה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר, תוכנית זו לא יצאה אל הפועל בשל הצורך בעבודות ביצורים., גישהובשל זוהתנגדות השתנתההן לאחרשל מכןראשי הישיבות והן של ראשי הצבא שחששו להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים{{הערה|{{בשבע|אהרן קורנפלד|ההסדרניקים של תש"ח - בגליון השבוע|1391|13 בנובמבר 1987}}}}.
 
החרדים מביאים ברקע להסדר, כהצדקה לכך שהם לא לוקחים חלק בחובות האזרחיות כשאר תושבי המדינה, את השקפת ה[[יהדות]] הקובעת כי התורה מגינה על לומדיה ועל כן תלמידי חכמים פטורים מתשלום [[מס]]ים לצורכי ביטחון. לטענתם על כן, לימוד התורה של לומדי התורה מגן על כלל תושבי המדינה וזוהי "חובתם האזרחית". החרדים נוהגים לצטט את דברי ה[[רמב"ם]] במשנה תורה (ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג, י"א), בהן כתב שכל אדם המעוניין להקדיש את כל זמנו לידיעת ה', יזכה לכך והוא ייפטר מהחיובים האנושיים האחרים שהיו מפריעים לו.