אורנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
אורנית גובלת במערב ב[[יער חורשים]], בדרום-מערב ב[[כפר קאסם]], במזרח ב[[עזון עתמה]] ובצפון-מזרח ב[[אבו סאלמן]]. אורנית שוכנת על גבול [[הקו הירוק]], מצפון מזרח ל[[ראש העין]].
 
החל מ-[[2008]] מכהן שלומי לנגר כראש המועצה המקומית של היישוב.
החל מ-[[2008]] מכהן שלומי לנגר כראש המועצה המקומית של היישוב. באורנית [[מרכז מסחרי]] קטן, ארבעה בתי ספר- שלושה יסודיים וחטיבת ביניים שנהפכת לתיכון - המשמשים גם יישובים אחרים באזור. כמו כן קיימים ביישוב מועדוני ספורט ותרבות ופועלות בו מספר תנועות נוער, ובהן בני עקיבא המונה כ-200 חניכים, והצופים (שבט להב, בשיתוף עם צופי [[שערי תקוה]]) המונה למעלה מ-400 חניכים.
 
== היסטוריה ==
ה[[התנחלות]] הוקמה בעקבות החלטת ממשלה ממאי [[1983]] על ידי יזם פרטי, חברת "דלתא", שרכשה לצורך כך אדמות של הכפר סניריא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/610/083/c18/09083610.c18.htm ע"א 8361/09], סעיף 2}}. בראשיתה תוכננה לכלול 1200 יחידות דיור{{הערה|{{מעריב|מרדכי אלקן|אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון|1983/05/15|00608}}}}. היזם, בניגוד ליישובים קהילתיים אחרים כגון [[אלקנה]], הגיב לדרישות השוק והקונים והקצה את האזור הצפון-מערבי באורנית לטובת "שכונה דתית". לשכונה זו הגיעו משפחות דתיות אשר רובן בעלות אופי דתי-לאומילאומיות. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת [[1985]].
בדצמבר 1985 נפתחה חקירה לבדיקת טענות של ערבים שהאדמות עליה נבנתה אורנית נגזלו מהם, דבר שעיכב את התפתחות היישוב{{הערה|{{מעריב|אלי דנון|השר בר לב ביקר במפתיע|1985/12/17|00105}}; {{מעריב||המשך|1985/12/17|00911}}{{ש}}{{מעריב|ברוך נאה|הערבים מכרו האדמה והתלוננו שנגזלה כדי לא לחטוף כדור|1985/12/18|01301}}}}. היישוב זכה למעמד של [[מועצה מקומית]] בשנת [[1990]].
 
== חינוך ותרבות ==
החל מ-[[2008]] מכהן שלומי לנגר כראש המועצה המקומית של היישוב. באורנית [[מרכז מסחרי]] קטן, ארבעה בתי ספר- שלושה יסודיים וחטיבת ביניים שנהפכת לתיכון - המשמשים גם יישובים אחרים באזור. כמו כן קיימים ביישוב מועדוני ספורט ותרבות ופועלות בו מספר תנועות נוער, ובהן בני עקיבא המונה כ-200 חניכים, והצופים (שבט להב, בשיתוף עם צופי [[שערי תקוה]]) המונה למעלה מ-400 חניכים.
 
לרב היישוב התמנה שליח [[חב"ד]] הרב ינאם בן ארוש.