זרניאנין – הבדלי גרסאות

לאחר כיבוש [[ממלכת יוגוסלביה]] על ידי [[גרמניה הנאצית]] חולקה הממלכה לאזורי שליטה וזרניאנין נותרה בלחץ המיעוט הגרמני בחזקת הגרמנים. יהודי זרניאנין גורשו ע"י שכניהם ממוצא גרמני לאחר שרוכזו במחנה מעבר ברחוב המלכה מריה בעיר .מפקד המחנה היה גרמני מקומי בשם האנס גוסמן. באוגוסט 1941 ארגנו התושבים הגרמנים מצעד של היהודים ברחובות העיר וגירושם ל[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] [[מחנה הריכוז סיימישטה|סיימישטה]] ו[[טופובסקה שופה]]{{אנ|Topovske Šupe concentration camp}} בפאתי [[בלגרד]] ושם מצאו רובם את מותם. ב- אביב [[1941|1942]], פוצץבחנק במשאיות גז. בסתיו 1941 והוחרב [[בית הכנסת]] המרכזי של העיר על ידי העיריה חומרי הבניין של בית הכנסת שימשו להקמת בניני מגורים בעיר . עוגב בית הכנסת הרפורמי הועבר לכנסית ה[[נאציםנצרות פרוטסטנטית]] בעיר<ref>{{צ-ספר|מחבר=D. Colic|שם=Sinagoga u Zrenjaninu|מקום הוצאה=Beograd|מו"ל=|שנת הוצאה=1979|עמ=209}}</ref> . שרידי הקהילה שבו לזרניאנין לאחר המלחמה. ב-[[1947]] מנתה הקהילה 92 נפשות וב-[[1961]] התגוררו בזרניאנין 28 יהודים.{{הערה|'''הקהילה היהודית בסרמסקה מיטרוביצה''', בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת [[יד ושם]], ירושלים, 1988, עמודים 160-158.}}