חמש התכונות הגדולות – הבדלי גרסאות

ב[[פסיכולוגיה]], '''חמש התכונות הגדולות''' או '''מודל חמשת הגורמים''' ('Big Five Personality Traits') הן חמש [[תכונה (אישיות)|תכונות]] בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. מודל חמש התכונות פותח על ידי ה[[פסיכולוג|פסיכולוגים]]ים [[פול קוסטה]] {{אנ|Paul Costa Jr}} ו[[רוברט מקריי]] {{אנ|Robert R. McCrae}} בשנות השמונים והתשעים. על פי מודל זה, ניתן לייחס שלל התנהגויות ומאפייני אישיות לחמישה ממדי אופי: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או רגש אחריות) ויציבות רגשית. ניתן לאפיין את האדם על ידי מציאת מיקומו בכל אחד מממדים אלו.

מודל חמש התכונות הוא המקובל ביותר כיום ב[[פסיכולוגיית התכונות]]. תחילתה של זו ב[[קרל יונג]], שהדגיש את ממד ה[[מופנמות - מוחצנות]] ובמחקריהם של [[גורדון אולפורט]], [[הנס אייזנק]] ו[[ריימונד קאטל]] {{אנ|Raymond Cattell}}, שהוסיפו גורמים נוספים, מקצתם נכללו גם במודל חמש התכונות.

{{ערך מורחב|מופנמות - מוחצנות}}

בעל דירוג גבוה בסולם נועם ההליכות מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות. בעל הדירוג הנמוך הוא [[ציניות|ציני]], קשה, גס ואנוכי. יש שמקשרים גם חמימות עם נועם הליכות, ויש שרואים בה תכונה האופיינית למוחצנים.

יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים ולהתעניין בשלל תחומים, דמיון, וחיבה ל[[אמנות]], הן תכונות המאפיינות אדם בעל דירוג פתיחות מחשבתית גבוה. צר האופקים, לעומת זאת, מוגבל בתחומי העניין שלו.

שאלון Neo-Personality Inventory, (שאלון מצאי עמ"פ האישיות) - על פי תסביך-'''ע'''צבנות (נוירוטיות), '''מ'''ופנמות-מוחצנות ו'''פ'''תיחות, שפותח בידי פאול קוסטה והנס מְקרֵיי, בוחן שש פנים של כל אחת מחמש התכונות. לדוגמה: עבור ''נועם הליכות'' נבחנים - ''יושר'', ''אמון'', ''אלטרואיזם'' (כלומר: [[זולתנות]] מסירות והקרבה עצמית), ''צניעות'', ''רכות'' ו''נכונות לציית''. לכל פן מוקדשות שמונה שאלות. בסך הכול מכיל השאלון 240 שאלות. על פי התשובות נקבע מיקומו של הנבדק בממדי חמש התכונות. במחקר לגבי שאלון זה לאורך זמן, נמצא שיש דמיון רב בין האופן שבו מתואר אדם על ידי עצמו לבין האופן שבו הוא מתואר על ידי חבר, או במידה רבה עוד יותר, על ידי בן זוג.

==האישיות וחמש התכונות==

ההנחה היא שהרקע לחמש התכונות הוא ביולוגי במידה רבה. אמנם שינוי בתכונות אינו בלתי אפשרי, ורק מעטים יסברו שתכונות אלו יציבות במידה שבה [[אינטליגנציה]] יציבה, אך המידה המדויקת שבה רווח שינוי בתכונות שנויה במחלוקת. מקרי וקוסטה הטעימו את אופיין הביולוגי של התכונות. הסביבה, לדעתם, באה לידי ביטוי במרכיבי אישיות אחרים: [[תפיסה עצמית]], מטרות ועמדות. עם זאת, ניתן לספק גם הסבר סביבתי לכך שתכונות הן עקביות למדי: אדם נוטה למצוא עצמו בסביבות המתקפות את נטייתו הראשונית, ודבר זה תורם ליציבות התכונות. לדוגמה, אדם מוחצן ירבה ללכת למסיבות ולאירועים חברתיים המוניים, ילמד להפיק מהם הנאה רבה ומוחצנותו תתקבע.

אצל ילדים ניתן להבחין בשבע תכונות מרכזיות. הפעלתנות והחברותיות נבדלות אצלם. רק מאוחר יותר, כאשר תתמעט חשיבותה של פעלתנות שאינה בהקשר חברתי, הן יתמזגו לכדי ממד

עם תום תקופת ההתבגרות הולך ועולה הדירוג בנועם ההליכות, במוכוונות וביציבות הרגשית ואילו מידת המוחצנות יורדת.

קשה לראות את המודל כ[[תאוריה|תאוריית]] אישיות מגובשת. יש בו תיאור, אך אין בו הסבר. אין זה ברור, למשל, מדוע רמת הפעלתנות ורמת החברותיות מתחברות יחדיו לגורם אחד - מוחצנות.

המודל מתעלם משלל תכונות חשובות: [[חוש הומור]], [[גבריות]]/[[נשיות]], מידת ה[[דת|דתיות]]יות ועוד. בעיקר הוא מתעלם מה[[זהות]] ומתפיסת העצמי שחשיבותן בהגדרת האישיות רבה. נעדרת ממנו כליל התייחסות למצבים, אין הוא מסביר מדוע בסיטואציה אחת יכול אדם להתנהג באופן השונה מאוד מהתנהגותו במצב אחר. בעיה [[שיטות מחקר|מתודולוגית]] קשה עם המודל היא הסתמכותו הרבה על דיווח עצמי בשאלונים, דיווח שעלול להיות מוטה.