מארי תרז, נסיכת צרפת – הבדלי גרסאות

כאשר הגיע חיילים לקחת את דודתה, ב-[[9 במאי]] [[1794]], אמרה לה אליזבת כי אין לה מה לדאוג וכי היא תשוב אליה במהרה. החיילים משכו את אליזבת' מהתא ואמרו לה "את לא תחזרי". היא הוצאה להורג יום למחרת באשתבאשמת מתן עזרה לתומכי המלוכה הגולים.

מארי תרז נותרה לבדה במבצר, כשהיא אינה יודעת מה עלה בגורלם של בני משפחתה. מזיכרונותיה עולה כי היא נהגה להאזין בקפידה לרחשים ולקולות מחוץ לדלתה, כדי לזהות מתי עוברים השומרים והאם תוכל לזהות את קולו של אחיה, אותו לא שמעה זמן רב. היא נהגה לצפות מראש מתי השומרים נכנסו לחדרה והיתה ישנה בבגדיה כדי שלא יפתיעו אותה ויכנסו לחדרה מבלי שתהיה לבושה כיאות בבואם. בטקסט שכתבה הנסיכה הצעירה על קירות תאה היא דיווחה כך על מצבה: "מארי תרז שארלוט היא האדם האומלל ביותר בעולם. היא אינה מקבלת חדשות על אמה ואינה מורשת להתאחד עמה על אף שביקשה זאת אלפי פעמים. אלוהים ישמור על אמי היקרה אותה אני אוהבת ושאיני יודעת מה מצבה. אבא, שמור עלי מלמעלה. אלוהים, סלח לאלה אשר גרמו סבל להוריי".

במהלך תקופת מאסרה נותרה מארי תרז בודדה בתאה, כששוב ושוב היא מבקשת לשמועמהשומרים ידיעות על משפחתה ומבקשת שוב ושוב לראות את אחיה, אשר נכלא בקומה מעליה. ב-[[11 במאי]] [[1794]] ביקר את הנסיכה בתאה [[מקסימיליאן רובספייר]], אשר דיווחים על ביקורו מתעדים כי הוא צפה בה אולם לא שוחח עמה.