מארי תרז, נסיכת צרפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 63:
היא שוחררה רק לאחר ששכך משטר הטרור, בדיוק ביום הולדתה ה-17 ([[19 בדצמבר]] [[1795]]), בתמורה להשבתם של מספר שבויים צרפתיים שנשבו על ידי [[אוסטריה]]. לקראת שחרורה הקרב היא הורשתה לקבל מלווה שתכנס לתאה, תשוחח עמה ותעביר לה בגדים וספרים, וכן הורשתה לצאת מתאה ולנשום אוויר בגן המבצר. בגן היא זיהתה את הכלב של אחיה הקטן, העבירה אותו לרשותה ואף התעקשה לקחת אותו עימה כאשר עזבה את צרפת.
 
לאחר יותר משנה בה מארי תרז חיה לבדה ולא דיברה עם אף אדם, היא התקשתה לשוחח שוב עם האנשים שסביבה, ועבדה עם המלווה שלה על תרגילי קול על מנת להצליח לנהל שיחה. רק אז גילתה מארי תרז על גורלם של בני משפחתה והורשתה להכנס לתא בו נפטר אחיה, על מנת לגלות שצייר על קירות התא באמצעות גיר ציור של פרח והשאיר הודעה לא גמורה לאמו, שבה ככל הנראה ביקש ממנה לסלוח לו. {{הערה|2=Nagel, Susan (2008) Marie-Therese}}.
 
מארי תרז הייתה שבורת לב, אולם מחליפת מכתבים עם דודה, לואי ה-18 וקרובי משפחה נוספים, מאסרה בצרפת וחוויות הטרור שאותם חוותה הביאו אותה להקדיש את חייה לזיכרון בני משפחתה ולסייע למשפחת בורבון לשוב לצרפת. היא שוחררה ונלקחה ל[[וינה|ווינה]], אל חצר המלוכה של בן דודה, [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. מבין חפציה המעטים שהביאה עימה היו חפצים של הוריה ואחיה, אותן שמרה קרוב עד ליום מותה.