פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
===מלקולם אקס מצטרף לתנועה, 1964-65===
מלקולם אקס היה הדובר העיקרי של ארגון [[אומת האסלאם]] וביטא קו תקיף נגד הלבנים. אמריקאים אפריקאים רבים, במיוחד אלה שחיים בערים בצפון ומערב ארצות הברית, חשו כי אקס מבטא את תלונותיהם בקשר לחוסר שוויון טוב יותר משעשו זאת תנועות זכויות האדם מה[[מיינסטרים]].{{הערה|שם=Cone99-100}}{{הערה|1=West, Cornel (1984). "The Paradox of the Afro-American Rebellion". In Sayres, Sohnya; Stephanson, Anders; Aronowitz, Stanley et al.. The 60s Without Apology. Minneapolis: University of Minnesota Press. p. 51. {{ISBN|978-0-8166-1336-6}}.}}[[ביוגרף]] אחד כתב שבכך שהוא ביטא את תסכוליהם, אקס "הבהיר את המחיר שאמריקה הלבנה צריכה לשלם אם היא לא תסכים לדרישותיהם הלגיטימיות של האמריקאים השחורים."{{הערה|1=Perry, p. 380.}}
אקס ניסה לפתח דיאלוג עם מרטין לותר קינגכבר בשנת 1957 אבל קינג סרב לכך. בתגובה כינה אקס את קינג [[אוהל הדוד תום|הדוד תום]] שהפנה את גבו למיליטנטיות השחורה כדי למצוא חן בעיני מבנה הכוח הלבן.
 
במרץ 1964 נפרד מלקולם אקס מארגון "אומות האיסלם". זמן קצר לאחר מכן הוא הכריז על שאיפתו לעבוד עם מנהיגיה של תנועת זכויות האזרח,{{הערה|1=Handler, M. S. (March 9, 1964). [http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F00D17FB395415738DDDA00894DB405B848AF1D3 MALCOLM X SPLITS WITH MUHAMMAD], The New York Times.}}
אם כי חש שהוא צריך לשנות את מיקוד ל[[זכויות האדם|זכויות אדם]]. לטענתו כל עוד התנועה תישאר במאבק על זכויות אזרח, מאבקה יישאר סוגיה פנימית, אבל אם ישנו את המלחמה למאבק לזכויות אדם, זו תהפוך לסוגיה בינלאומית, ותנועתם תוכל לשטוח את תלונותיה ב[[או"ם]]. אקס אמר שאומות העולם החדשות יתנו את תמיכתן למטרתם של האמריקאים אפריקאים.{{הערה|1=Malcolm X, Malcolm X Speaks, pp. 33–35.}} אקס המשיך לדגול בפילוסופיה של [[לאומיות שחורה]], שלדעתו לא דרש יותר הפרדות של השחורים למדינה נפרדת.
גלוריה ריצרדסון, שעמדה בראש הסניף של SNCC בקיימברידג מרילנד, הנהיגה את המרי בקיימבריד'ג ואורחת של כבוד במצעד על וושינגטון, אימצה מייד את ההצעה של מלקולם. אנשים נוספים בתנועה לזכויות האזרח היו בקשרים עם מלקולם אקס ועם אומות האסלם.
ב-26 במרץ 1964, נפגשו אקס וקינג ב[[וושינגטון די. סי.]], לאחר מסיבת עיתונאים כששני האישים נכחו ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] על מנת להאזין לדיון על [[חוק זכויות האזרח (1964)]]. זו הייתה הפעם היחידה בה נפגשו שני האנשים ופגישתם נמשכה רק דקה אחת... זמן מספיק לצלמים לצלם תמונה.{{הערה|1=Cone. p. 2. "מעולם לא התקיימה כל שיחה ממשית בין השניים. הם צולמו מברכים זה את זה בחמימות, מחייכים ולוחצים ידיים."}}{{הערה|1=Perry. p. 255. "המצלמות צילמו. ביום המחרת, שיקגו סאן טיימס, ניו יורק וורלד, הסאן ויומונים אחרים פירסמו תמונות של מלקולם ומרטין לוחצים ידיים."}}
 
חלק מפעילי זכויות האזרח הפכו לוחמניים יותר בשנים 1963-4, בגלל הסיכול של קמפיין אלבני, דיכוי משטרתי, פעילות טרור מצד הקלאן בברמניהגם והרצח של Medgar Evers. אחיו, שהיה מנהל שטח ב-NAACP הודיע כי "אי אלימות לא תעבוד במיסיסיפי" הדיכוי של מחאות ישיבה בג'ק'סווויל פלורידה גרר מהומות במרץ 1964, שבהן נערים שחורים זרקו בקבוקי תבערה על המשטרה. מלקולם אקס נאם בצורה נרחבת באותה תקופה והזהיר כי פעילות לוחמנית כזו תתרחב עוד יותר אם לא יכירו בצורה מלאה בזכויות של אפריקאים- אמריקאים. בנאום מפורסם מאפריל 1964, "הקלפי או הקליע" (The Ballot or the Bullet) הציג מלקולם אולטימטום ללבנים בארצות הברית: "יש כאן אסטרטגיה חדשה. זה יהיה בקבוקי תבערה החודש, רימוני יד בחודש הבא, ועוד משהו בחודש הבא. זה יהיה קלפיות, או שזה יהיה כדורים."
 
בזמן המאבק למען זכויות הצבעה בסאלמה ב -1965, אקס טען כי הוא שמע על דיווחים על התגברות האיומים במעשי לינץ' בסלאמה, והוא הגיב לכך בסוף ינואר במברק שיועד לראש המפלגה הנאצית בארצות הברית, ובו איום שאם ההתססה הגזענית שלו תגרום לנזק פיזי למרטין לותר קינג, או שחורים אחרים, הוא, וחבריו בקו קלוקס קלאן יענו בתגובה פיזית נגדית מצד מי שלא מוגבל על ידי הפילוסופיה של אי-אלימות. חודש לאחר מכן סניף SNCC מסאלמה הזמין את אקס לנאום באסיפה פומבית שם. ביום הגעתו לשם, הנשיא ג'ונסון תמך לראשונה באופן פומבי בקמפיין בסלמה. יש החושבים כי פעילותו של אקס זרזה את תגובת הממשל לדרישות התנועה לזכויות האזרח.
 
===תנועת אוגוסטינוס 1963-64===
===קיץ החופש 1964===