דרום ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אידיאל, לעיתים
Yael bar (שיחה | תרומות)
שורה 34:
ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]] הגיעו לאזור [[מגלי ארצות]] אירופים בהם [[ארננדו דה סוטו]] (שנחת ב-[[1539]] על חופי פלורידה), [[ג'ון סמית']] ואנשיו שייסדו ב-[[1607]] את [[ג'יימסטאון]], היישוב האנגלי הראשון בווירג'יניה ו[[פייר לה מואן ד'איברוויל]] (Pierre Le Moyne d'Iberville שייסד את [[לואיזיאנה הצרפתית]] ב-[[1698]]). באזור חיו בני אומות אמריקאיות ילידיות רבות כ[[צ'רוקי]], אלבמה, אפלצ'י, קאדו, [[צ'יקסו]], צ'וקטאוו, מוסקוגי ואחרות. רוב רובה של אוכלוסייה זו הושמד עקב מגע עם האירופאים שהביאו עמם [[מחלה מידבקת|מחלות מידבקות]]{{הערה|[[#zinn|היסטוריה עממית של ארצות הברית]], עמ' 31}}.
 
מתיישבים אנגלים החלו להגיע החל מ-1607 והתיישבו באזורי החוף של הדרום. חלק ניכר מהמתיישבים היו [[משרת חוזי|משרתים חוזיים]] שעם שחרורם קיבלו חלקות אדמה וכך התפתחו המושבות מערבה, במאה ה-18 הגיעו התיישבויותיהם למרגלות הרי האפלצ'ים{{הערה|Deanna Barker, Frontier Resources, [http://www.webcitation.org/query?url=http://www.geocities.com/nai_cilh/servitude.html&date=2009-10-24+10:13:36 Indentured Servitude in Colonial America]}}. רבים מן המשרתים החוזיים הללו איבדו את נחלותיהם לטובת ספסרי קרקעות והפכו ל[[אריסות|אריסים]]{{הערה|[[#zinn|היסטוריה עממית של ארצות הברית]], עמוד 59}}. מתיישבים ספרדים יישבו את פלורידה וטקסס במהלך המאה ה-17 ומתיישבים צרפתים הגיעו במאה ה-18 ליישב את דרום לואיזיאנה (שהשתרעה לכל אורך עמק המיסיסיפי מגבול [[קנדה]] ודרומה עד למפרץ מקסיקו). ב-[[1718]] נוסדה [[ניו אורלינס]], העיר הגדולה בדרום ארצות הברית וכארבעים שנה מאוחר יותר היגרו אליה מתיישבים קתולים מ[[אקדיה]] (כיום בקנדה), הנקראים [[קייג'ון]] ושומרים על תרבות ייחודית. בסוף המאה ה-18 הגיעו סקוטים ואירים ליישב את אזורי הרי האפלצ'ים הדרומיים.
 
ב-[[1767]] הושלמה מדידתו וסימונו של [[קו מייסון-דיקסון]], קו שנועד לסימון חלקות בין שטחי בעלות של משפחות בריטיות ושהיה למעשה הגבול התרבותי בין צפון ארצות הברית לדרומה.