מחבט (נשק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 38:
ה"מחבט" מיוצר על ידי [[התעשייה האווירית]] ונכנס לשירות ב[[מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי|מערך הנ"מ]] של [[חיל האוויר הישראלי]] (הגנה אווירית בשמו היום) ב-[[1997]]. הוא מבוסס על ה"חובט" ובנוסף לשורה של שדרוגי מערכות מעקב, שליטה ובקרה הוא כולל גם פוד שיגור המכיל 4 [[טיל נ"מ|טילי נ"מ]] מדגם [[FIM-92 סטינגר]], שהשלימו את התותח האוטומטי וסיפקו יכולת מוגברת להתמודד עם איומי אווירים ומטוסי סילון. ייעודו העיקרי של המחבט הוא הגנה אווירית וחיפוי אווירי על כוחות קרקעה וטורי [[טנק|שריון]] והפלת [[כלי טיס]] מנמיכי טוס.
 
המחבט נמצא שימושי למדי גם ב[[לוחמה בשטח בנוי]] לצורך ניקוי גגות מ[[צליפה|צלפים]]. תותח הוולקן הכבד ומהיר הירי מספיק חזק בשביל לנקב בניינים וזווית העילרוד הגבוהה שלו מאפשרת כוונון לגגות הבניינים וריסוסם. חובטים ומחבטים השתתפו בלוחמת הקרקע בתפקידים אלו ב[[מבצע שלום הגליל]] ([[1982]]) ו[[מבצע חומת מגן]] ([[2002]]).
 
בשנת [[2006]] יצא משימוש רשמי במערך הנ"מ הישראלי בהמשך למגמת סגירת הנ"מ הטקטי או הנ"מ המתנייע, לאחריו פורקו סוללות וגדודים של נ"מ מתנייע. כעת מתבצעת הסבתם של חיילי מערך הנ"מ הטקטי להפעלת סוללות [[כיפת ברזל]] שנהפכו למבצעיות ב-[[2011]].