מזומנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1היעדר
שורה 24:
 
==הגבלת השימוש במזומנים==
השימוש הנרחב במזומנים כחלק מ"ה[[כלכלה שחורה|כלכלה השחורה]]" הביא לחקיקתולחקיקתם של חוקים, במדינות שונות, המגבילים את השימוש במזומן.{{הערה|[https://ec.europa.eu/info/consultations/eu-initiative-restrictions-payments-cash_en EU initiative on restrictions on payments in cash], באתר [[הנציבות האירופית]]}} בישראל אישרה [[הכנסת]], במרץ 2018, של [[חוק לצמצום השימוש במזומן]], התשע"ח–2018. החוק קובעהקובע שהחל מ-1 בינואר 2019 יאסר על [[עוסק]] לשלם או לקבל תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ש"ח. בעסקה בין מי שאינם עוסקים יאסר לשלם או לקבל תשלום במזומן בעבור העסקה, אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ש"ח.{{הערה|{{מעריב אונליין|ג'ון בן זקן|הכנסת אישרה: עסקאות במזומן - עד 11 אלף שקלים|business/economic/israel/Article-627570|13 במרץ 2018}}}} בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_312797.pdf הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ה-2015], ה"ח הממשלה 945 מ-22 ביולי 2015}}
:השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה. "כלכלה שחורה" או "כלכלת צל" (shadow economy) מוגדרת כנתח מהפעילות הכלכלית שאינו מופיע בנתוני [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]]. היא כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, מרביתן אינן מדווחות לרשויות במטרה להימנע מקיום החובות המוטלות על כלל האזרחים. הפעילות הבלתי חוקית המשויכת לכלכלה השחורה מגוונת וכוללת [[העלמת מס|העלמות מס]], פעילות פלילית, [[הלבנת הון]], מימון [[טרור]] וכיוצא באלה.
:הכלכלה השחורה בישראל מביאה לאבדן הכנסות ממסים המוערך בהיקף של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה. יצוין כי הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בהפסד הכלכלי בלבד. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. תופעת הכלכלה השחורה מהווה חסם לתחרות חופשית ולצמיחה כלכלית, וגורמת להיעדר שוויון בנטל תשלום המסים, אשר מעבר לאי-הצדק הטמון בו, מטיל עול כבד יותר על אזרחים שומרי חוק.