נבלה (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של ז 0000000000ז 0000000000.00000000000000000 (שיחה) לעריכה האחרונה של עט הזמיר |
||
שורה 4:
בתורה נאמר: {{ציטוטון|לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה, או מכור לנכרי, כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך.|{{תנ"ך|דברים|יד|כא|קצר=כן}}}}
הפסוק קובע שהנבלה אסורה באכילה אולם מותרת בהנאה, כלומר ניתן להפיק ממנה כל תועלת שהיא מלבד אכילה. לפיכך מותר למכרה לנכרי, או לתת אותה במתנה ל[[גר תושב]], שלא קיבל על עצמו את כל תרי"ג המצוות אלא רק את שבע מצוות בני נח.
== טומאת הנבלה==
{{ערך מורחב|טומאת נבלה}}
בתורה נאמר: {{ציטוטון|וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה, הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב... והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב.|{{תנ"ך|ויקרא|יא|לט|מ|קצר=כן}}}}
התורה מבחינה בין הנוגע, שרק הוא עצמו נטמא ואינו מטמא את בגדיו, לבין הנושא את הנבלה, שטומאתו חמורה יותר, ואף בגדיו נטמאים וטעונים "כיבוס", כלומר, טהרה במקוה.
רק החלקים הראויים לאכילה מטמאים. עור הנבלה ועצמותיה טהורים, וכן גם החלב (ח' צרויה) של בהמה שהתנבלה, וניתן לעשות בהם שימוש לכל מלאכה.
עוד נאמר בתורה: {{ציטוטון|וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר, וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר. ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ, ונשא עונו.|{{תנ"ך|ויקרא|יז|טו|טז|קצר=כן}}}} בתורה שבעל פה התפרש פסוק זה על נבלת העוף הטהור דווקא, שמטמאת את האוכל אותה, אך לא את הנוגע בה במגע חיצוני. כמו כן מלמדת ההלכה, שרק נבלה מטמאת ואילו טריפה שנשחטה כהלכה אינה מטמאת.
==ראו גם==
* [[שחיטה (הלכה)]]
| |||