מזימה ואהבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
צריך עוד לעבור על הערך הזה
שורה 1:
[[קובץ:Friedrich Schiller - Kabale und Liebe 1784.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כריכת הספר "מזימה ואהבה" משנת 1784]]
[[קובץ:Stanislavski Love and Intrigue (1889).jpg|שמאל|ממוזער|180px|[[קונסטנטין סטניסלבסקי]], עם אשתו לעתיד מריה לילינה. הם גילמו את דמויותיהם של פרדיננד ולואיזה בהפקת "מזימה ואהבה" מטעם אגודת האמנות והספרות המוסקבאית, ב-1889]]
'''מזימה ואהבה''' (ב[[גרמנית]]: '''Kabale und Liebe''') הוא מחזה בחמש [[מערכה (תיאטרון)|מערכות]] שמראהמאת כיצדה[[מחזאי]] קושריםה[[גרמני]] מצליחים[[פרידריך שילר]], שפורסם בשנת [[1784]]. המחזה עוסק בקושרים המצליחים במזימתם להרוס את האהבהה[[אהבה]] בין פרדיננד פון ואלטר, בנו של [[אציל]], לבין לואיזה מילר, בתו של [[מוזיקאי]] בן [[המעמד הבינוני]].
 
==הדמויות==
שורה 35:
ב-1784 פרסם שילר את עבודתו התאורטית "התיאטרון כמוסד מוסרי", שהרעיון העומד בבסיסו היה להציג [[טרגדיה]] באמצעים של [[תאודיציה]], כאשר משימתו של התיאטרון הייתה להציג על הבמה את הצדק השמימי שחולל האל בעולם. ניתן לראות את תפישת הצדק הזו ב"מזימה ואהבה" מאחר שבסופו של דבר, בית הדין העליון שלו אינה צדק חילוני כי אם האל עצמו. שילר סבר שתפקיד נוסף של התיאטרון הוא לחנך, להביא את הקהל לידי [[קתרזיס|קָתַרְזִיס]] במטרה להשלים את חינוכו ובכך להפוך את התיאטרון למוסד מוסרי. הוא סבר שהתפקיד החשוב ביותר שלו הוא לגשר בין החופש לצורך, ובכך להציג על הבמה גרסה [[אידיאליזם|אידיאליסטית]] של מאבקו של היחיד וניצחונו על מגבלות חברתיות, מוסריות ודתיות.
 
"מזימה ואהבה" שייך לעידן "[[סער ופרץ|הסער והדחף]]" ונחשב לטרגדיה [[בורגנות|בורגנית]], סוגה המיוחסת ל[[גוטהולד אפרים לסינג]], שמחזהו "אמיליה גלוטי" הוא היצירה המשפיעה עליה. הטרגדיה הייתה מוגבלת בעבר ל[[אצולה]], באמצעות ה Ständeklausel (ניסיון להעביר את עקרונות הדרמה הקלאסית הצרפתית לתיאטרון הגרמני). אולם הסוגה של לסינג פתחה אותו לעולם הגרמני של [[המעמד הבינוני]]. ה[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] המרכזי ב"מזימה ואהבה" הוא העימות בין המעמד הבינוני והאצולה, גאוות המעמד הבינוני ויהידותויהירות האצולה, עם אנושיות עולמית במרכזה, המביעה [[מחאה]] פוליטית גלויה. בכך, אינטרסים של יחידים, המשעבדים רגשות ודרישות החופש מהחברה ההולכת בעקבות אילוצי המעמדות הם כוחות חזקים המופעלים על הגיבורים, המובילים לבסוף לאסון. שילר היה מודע אישית ליסורי האהבה נוכח דרישות המעמד החברתי בשל אהבתו לשרלוטה פון וולצוגן (גיסתה של קרולינה פון וולצוגן – קרולינה הייתה אחותה של שרלוטה פון לנגרפלד, שנהפכה אחר-כך לאשתו של שילר).
 
שרל[[קרל אז'ןהשני אויגן, דוכס וירטמברג בדיוק]], אסר את שילר ואסר על הצגת מחזותיו, כעונש על כך שעזב ללא רשות כדי להיות נוכח ב[[הצגת בכורה|הצגת הבכורה]] של מחזהו "[[השודדים]]". לכן, בספטמבר 1782 שילר נס מתחום השפעתו של הדוכס, עבר ל[[מנהיים]] והתחיל לעבוד על "מזימה ואהבה" כתגובה ליחס הלא הוגן בו נהגו כלפיו. ניתן לראות זאת בכמה מנושאי המחזה:
*ההדר המוגזם של חצר הדוכס – למרותאף שוירטמברגעל פי ש[[וירטמברג]] הייתה ארץ ענייה יחסית בזמנו של שילר, שרלקרל אז'ןאויגן חי את חייו בקרב חצר המלוכה הצרפתית ב[[ארמון ורסאי]], מימן נשפים רהבתניים, זאת באמצעות ניצול נתיניו ומכירת אוכלוסייתו כשכירי חרב.,
*סחר בחיילים – בתקופתו של שילר, דרכי גיוס הכסף של שרלקרל אז'ןאויגן ממכירת בני חוואים, בעלי מלאכה ופועלים לשרת בחו"ל כ[[שכיר חרב|שכירי חרב]], למשל ב[[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]], זאת לפעמים תוך הפעלת אלימות, [[סימום]] או [[חטיפה]].
*[[פילגש]]ים – במשך זמן ארוך שרלקרל אז'ןאויגן ניהל רשת של פילגשים, בכללן פרנציסקה פון הוהנהיים (לימים שותפתו ואשתו של הדוכס וההשראה לדמותה של ליידי מילפורד, במיוחד בהשפעתה של הדוכס).
*מזימות – בתקופתו של שילר, שר החצר של וירטמברג, הרוזן סמואל מונמרטן, הביא לנפילתם של יריביו באמצעות זיוף מכתבים והפךובכך להיותהפך ידליד ימינו של הנסיך.
*עריצות – ניתן להבין עד כמה הייתה ביקורתו של שילר על שלטונו של הדוכס מוצדקת, בהתייחסות כלפי העיתונאי והמשורר כריסטיאן פרידריך דניאל שוברט, שנפגע מהמצב המחריד בדוכסות ונאסר אפילו בלי שנשפט בידי בית משפט.
 
שורה 68:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*
* [http://www.gutenberg.org/ebooks/6498 מזימה ואהבה], באתר [[פרויקט גוטנברג]] {{גרמנית}}
* [http://german.imdb.com/find?q=Kabale+und+Liebe&s=tt עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה], באתר [[IMDb]]