שער הגולן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
שורה 17:
קבוצת המייסדים עין הקורא שכללה עולים מ[[צ'כיה]] ו[[פולין]] התארגנה בשנת [[1930]] באזור [[ראשון לציון]]. ב-[[21 במרץ]] [[1937]] עלו על הקרקע כאחד מיישובי [[חומה ומגדל]]. במרץ 1938 היו בשער הגולן 105 חברים ו-22 ילדים, כאשר חלק נוסף של הקבוצה עדיין שהה ב[[ראשון לציון]]. 15 חברים עסקו בחקלאות, 10 בעבודות חוץ והשאר בבניין ותחזוק הקיבוץ{{הערה|{{דבר||עין הקורא (שער הגולן)|1938/03/08|00305}}}}. במאי 1945 פשט [[ארבה]] על שדות הקיבוץ{{הערה|{{דבר||ארבה בעמק הירדן|1945/05/24|00109}}}}. במרץ 1947 הציבה [[קופת חולים]] רופא בשער הגולן ובוטל הצורך ללכת ל[[אפיקים]] לקבלת טיפול רפואי{{הערה|{{דבר||שער הגולן - אזור רפואי נפרד|1947/03/23|00210}}}}.
 
ב-15 במאי [[1948]] בבוקר, מיד לאחר [[הקמת מדינת ישראל]], הותקפו שער הגולן ו[[מסדה]] על ידי הצבא הסורי. טנקים סוריים התקרבו אחר הצהריים אל עמדת המים הקדמית בה שהו 8 לוחמים והרסו אותה בפגזי תותח דו-ליטראות. 5 מהלוחמים נהרגו במקום ועוד אחד נהרג בעת הבריחה למתחם הקיבוץ. העיראקים ששהו בנהריים תקפו מדרום והשמידו את מכון המים הישן. מגדלי המים בתוך שער הגולן ומסדה נהרסו על ידי תותחי הסורים והקיבוצים נותרו בלי מים. במהלך הלילה הלכו חברי הקיבוץ ל[[אפיקים]] להביא מים כדיוכדי חלב{{הערה|{{דבר|[[אפרים תלמי]]|מערכת שער הגולן|1948/05/13|00302}}}}.
 
הקיבוץ היה נתון להפגזות בלתי פוסקות שגרמו להרס רב ולא הותירו בית אחד עם גג על כנו. הילדים, הזקנים והפצועים רוכזו במקלט היחיד של הקיבוץ. בלילה הראשון פונו הילדים עד גיל 4 לחיפה. בלילה השני פונו ילדי בית הספר היסודי. לאחר ארבעה ימי לחימה, ב-18 במאי 1948, ניצלו מגיני שער הגולן הפוגה בקרבות, פינו את הקיבוץ ועברו ל[[אפיקים]] ו[[בית זרע]]. הצבא הסורי נכנס לקיבוץ והוא נבזז ונהרס. ב-24 במאי שבו חברי הקיבוץ למקום והתחילו בשיקום הקיבוץ ובנייתו מחדש. נטישת הקיבוץ גררה ביקורת מצד הממסד הישראלי. היישוב לא קיבל את [[נס הקוממיות]] כאשר ניתן לשאר היישובים ורק לאחר שנים רבות ומאבקים רבים הוא ניתן לו{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|לא התאבדנו למען המולדת, אז מה?|1.1096694|6 באפריל 2006}}}}{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|חברי הקיבוץ שננטש במלחמה מתגייסים להציל את כבודם האבוד|1.3902324|3 במרץ 2017}}}}