תורתו אומנותו – הבדלי גרסאות

כחצי שנה לפני קום מדינת ישראל, עם הקמת "ועדת הביטחון" של [[הוועד הלאומי|הועד הלאומי]] וגיבוש [[מפקד העם]] שגייס את הלוחמים למלחמת השחרור, הורתה [[מועצת גדולי התורה]] לנציגי אגודת ישראל להצטרף לוועדה ולדרוש את שחרורם של בני הישיבות מחובת הגיוס, ובמקביל לפעול גם להקמת יחידות דתיות.{{הערה|{{בחדרי חרדים|יוסף גליק|מסמכים נדירים היסטוריים חושפים: דרישות מועצת גדולי התורה לגיוס חרדים לצה"ל|118848|8 במאי 2017}}}} ב[[מלחמת העצמאות]] קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ב[[היישוב|יישוב]], ולהצטרף לגדודים הדתיים.{{הערה|{{כיכר השבת|ניסים פרץ|כשמועצת גדולי התורה של "אגודה" קראה להתגייס לצבא|206924|14 באוגוסט 2016}}}} עם התעצמות הקרבות, התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים ל[[גדוד טוביה]], לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים.{{הערה|{{בשבע|אהרן קורנפלד|ההסדרניקים של תש"ח - בגליון השבוע|1391|13 בנובמבר 1987}}}}

הנציגיםכנימוק החרדיםלהסדר מביאים ברקע להסדר, כהצדקה לכך שבני הישיבות לא לוקחים חלק בחובות האזרחיות כשאר תושבי המדינה,חרדים את השקפתדברי ה[[יהדות]]חז"ל הקובעת כי התורהשהתורה מגינה על לומדיה ועל כן תלמידיושתלמידי חכמים פטורים מתשלום [[מס]]ים לצורכי ביטחוןשמירה. לטענתםהם עלטוענים כן, לימוד התורה שלכי לומדי התורה מגןמגנים על כלל תושבי המדינה וזוהי "חובתם האזרחית". החרדים נוהגים לצטט את דברי ה[[רמב"ם]] במשנה תורה (ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל פרק י"ג, י"א), בהן כתבשכתב שכל אדם המעוניין להקדיש את כל זמנו לידיעת ה', יזכה לכך והוא ייפטרנפטר מהחיובים האנושיים האחרים שהיו מפריעים לו.