הבדלים בין גרסאות בדף "חוק שיווי זכויות האישה"

המשך הגהה
מ
(המשך הגהה)
חוק שיווי זכויות האישה תשי"א-1951{{הערה|שם=חוק}} המקורי היה החקיקה הראשונה בנושא שיווי זכויות האישה בישראל. המטרות המוצהרות של חוק זה היו: להביא לידי כך שיחול דין ומשפט שווה וזהה לכל פעולה שתתבצע על ידי נשים וגברים כאחד, ותחייב את שני המינים לאותן הזכויות והחובות (ובתוך כך דין שווה בדיני [[ירושה]], [[עיזבון]], [[קניין]] ו[[אפוטרופסות]] על הילדים). כמו כן קבע החוק כי נדרש אישור האישה להתרת קשרי נישואין. בחוק היו מספר סייגים בתחומי הנישואים והגירושין, שנקבעו שיהיו בטיפול בתי הדין הרבניים. בשנת [[1992]] הקימה הכנסת את הו[[ועדה לקידום מעמד האישה]], שקיבלה בשנת [[1996]] מעמד סטטוטורי{{הבהרה|למה הכוונה?}} והתפתחה ב-[[1998]] ל[[הרשות לקידום מעמד האישה|רשות לקידום מעמד האישה]] ב[[משרד ראש הממשלה]], מתפקיד ייעוצי בעיקרו לתפקיד ביצועי, ברשות המקיימת כוח אדם ומשאבים.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק הרשות לקידום מעמד האשה}}}} בכנסת השלוש עשרה ניסו חברי הכנסת [[אברהם פורז]], [[נעמי חזן]] ו[[ענת מאור]] להפוך את החוק ל[[חוק יסוד]], אך היוזמה נכשלה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16025|הכותב=מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית|כותרת=תיקון לחוק שיווי זכויות האישה}}</ref>
 
*תיקון 1 לחוק נחקק בשנת [[1995]].{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//5/law/5_lsr_208455.PDF חוק הירושה תשכ"ה-1995], ס"ח 446 מ-10 בפברואר 1965}} מטרת התיקון הייתה להביא לשוויון זכויות תחת חוקי הירושה והעיזבון, והרחבת הזכויות במעמד דין. זאת תוך הכללת מעמד וזכויות בת זוג נוספת, או [[ידועה בציבור]] לעיזבון מתחת חוקי הירושה. בנוסף לשמירה על זכויות קניין לאישה נשואה כפנויה, שוויון מבחינה האפוטרופסות על ילדים.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/317_004.htm חוק שיווי זכויות האישה, אתר נבו.]}} חקיקה זו נקבעה בהמשך לייסוד החוק הפלילי הבריטי משנת 1936, שדן ל-5 שנות מאסר אדם המבטל את נישואיו לאישה ללא הסכמתה. בנוסף אסר על נשים לעבוד ולצאת מביתן לאחר השעה 22:00.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פקודת החוק הפלילי, 1936 (לא בתוקף). מאגר החקיקה הלאומי. אתר הכנסת.|כתובת=http://m.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2000863}}}} באותה השנה הקים [[נציב שירות המדינה]], בהתאם לתיקון מס' ‎ 7ל[[חוק שירות המדינה (מינויים)]], את האגף לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p221k1_001.htm חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959]}} לפי '''[[חוק הירושה]], תשכ"ה-1995''' נקבע מעמד חוקי לעיזבון בני זוג "ידועים בציבור (שאינם נשואים לאחרים)", במקרה של אדם הנשוי ליותר מאישה אחת - תתבצע חלוקה שווה של העיזבון בין הנשים.{{הערה|{{קישורויקיטקסט כלליחוק|כותרת=חוק הירושה, תשכ"ה-1965. אתר נבו.|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/181_001.htm}}}}
 
*תיקון 2 נחקק בשנת [[2000]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//15/law/15_lsr_300201.pdf חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000], ס"ח 1735 מ-9 באפריל 2000}} וביקש לוודא שוויון מלא בין המינים לפי עקרונות [[מגילת העצמאות]], תוך הרחבת זכויות האישה מהתחום המשפטי ובתחומים נוספים כמו: קיום בכבוד אנושי, [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], [[חינוך]], [[השכלה]], [[בריאות]], [[דיור]], איכות סביבה ורווחה חברתית. בנוסף נקבע כי לנשים קיימת זכות מלאה על גופן. בנוסף זכות להגנה מפני [[אלימות]], [[הטרדה מינית]], [[ניצול מיני]] וסחר גוף. בתחום הביטחון{{הערה|צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הביטחון האחרים}} נקבע כי לאישה זכות שווה למלא כל תפקיד. בתחום הציבורי{{הערה|הכולל: [[משרד ממשלתי]], יחידותיו ויחידות הסמך, [[חברה עירונית]], תאגיד או גוף ציבורי שהוקם בחוק, [[חברה ממשלתית]]}} נקבע ייצוג הולם של נשים בוועדות המכרזים והמינויים למשרות ובדירוגים השונים בקרב ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, זאת תוך קידום [[העדפה מתקנת]] לנשים.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}} בתיקון זה הפך סעיף 1 לסעיף 1א, ולפניו בא סעיף הצהרתי, הקושר את החוק ל[[הכרזת העצמאות]] (צעד דומה נעשה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] וב[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]): "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כן נוספו לחוק סעיפים אחדים:
** סעיף 1ג בא להבטיח שחוק זה לא יפגע בזכויות יתר שניתנו לנשים: "הוראות חוק זה באות להוסיף על זכויות האישה לפי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר, ולא לגרוע מהן". סעיפים נוספים באו להגן על האשה:
** סעיף 6א: "לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין".
* סעיף 1ב המתיר [[העדפה מתקנת]] של נשים.
* סעיף 6ג המחייב חתירה לייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים.
:בשנת 2000 נקבע כי תמונה יועצת לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p213_151.htm חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), תש"ס-2000]}} בשנת 2001 החילו את "ישיבת ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי" שפועל מדי פעם עד היום.{{הבהרה|משפט לא ברור}}
 
*בשנת [[2005]] נחקקו תיקונים 3-4 לחוק שיווי זכויות האישה. בעקבות [[החלטת האו"ם 1325]], התקבל תיקון מספר 4 לחוק,{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299692.pdf חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005], ס"ח 2017 מ-1 באוגוסט 2005}} ובו סעיף 6ג1 הקובע כי: "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר]], [[סגן שר]] או [[מנהל כללי]] של [[משרד ממשלתי]] (להלן - גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה". ועדות אלה כוללות: הוועדה לקידום מעמד האישה לפי [[חוק הרשות לקידום מעמד האישה]], התשנ"ח-1998, ועדות ציבוריות (שחבריה נבחרי ציבור), צוות או ועדה שנבחרה לצורך עיצוב מדיניות ציבורית בכל נושא לרבות חוץ וביטחון או מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני, בינלאומי, לרבות משא ומתן, חתימה על הסכם ביניים או שלום, ועדה שמינה סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. כלומר, קביעה למתן ביטוי וייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות וצוותים ציבוריים שמונו על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי. בנוסף נקבע כי כל גוף האחראי על הקמת ועדות או צוותים יאלץ לדווח לרשות לקידום מעמד האישה על המינויים וקביעתם לפני תחילת פעילות הוועדות, זאת תוך התחשבות בחוק ובצורך לנתינת ייצוג הולם לנשים בוועדות הציבוריות. כך שבמקרה והרשות לקידום מעמד האישה תחליט כי לא ניתן ייצוג הולם לנשים, הרשות תפנה לגוף הממנה ותפרט את עמדתה בנושא ולמה זה קרה. בנוסף נקבע כי הרשות תמסור דין וחשבון שנתי על המינויים ביחידתם לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ובו יפורט עמדת הרשות על הייצוג ההולם ואופן הטיפול בו לפי חוקי הרשות לקידום מעמד האישה.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}}
 
*תיקון 5 מאותה השנה{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299984.pdf חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005], ס"ח 2024 מ-10 באוגוסט 2005}} קבע שאין לפגוע בהוראות שהתייחסו לנשים תחת [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)]].
 
*תיקון 6 משנת [[2007]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300128.pdf חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה), התשס״ח-2007], ס"ח 2118 מ-25 בנובמבר 2007}} בא להבטיח בחינת השלכות מגדריות של חקיקה מוצעת עוד בתקופת הליכי החקיקה. כמו כן נקבע כי יש להגיש חוות דעת מגדריות על כל הצעת חוק וחקיקה אשר עתידות להיות להן או שיש להן השלכות על השוויון בין נשים לגברים. או הנוגעות לאחת מתחומי פעולתה של הרשות. ובתוך כך שעל הרשות לקידום מעמד האישה להגיש דין וחשבון הכוללים חוות דעת מגדרית טרם כל דיון המתנהל באחת מוועדות הכנסת בנושאי הצעות חוק וחקיקה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_470.htm חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, אתר נבו.]}}
*תיקון 7 משנת [[2008]] תחת "חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשי"א-1951" שם לו למטרה להבטיח איסוף, עיבוד ופרסום מידע סטטיסטי בנושאי מגדר בגופים הציבוריים. בתוך כך נקבע כי יש להסמיך לכל לשכה או גוף ציבורי, לרבות [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] עובד שיהיה אחראי על עיבוד ועריכת הנתונים הסטטיסטים. זאת תוך שילוב התייחסות למגדר וניסיון לבחינה ואבחנה של פעולות ונהלים שעלולים להיות בעלי ההשלכות המגדריות או עניינים שעלולים להיות להם השלכות מגדריות, בסייג לאם יש טעמים המצדיקים שלא לעשות זאת. בנוסף נקבע כי הלמ"ס יכיל בתחומי מחקריו גם מגדר ויפרסם אחת לשנה דין וחשבון שיכלול פעילות סטטיסטית המתייחסת למגדר.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/220_3_1.rtf חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשי"א-1951]}} בנוסף באותה השנה נקבע החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_945.htm חוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, תשס"ח-2008]}}
 
*תיקון 8 נקבע בשנת [[2008]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//17/law/17_lsr_300143.pdf חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008], ס"ח 2166 מ-14 ביולי 2008}} ומטרתו הבטחת ציון שני שמות ההורים לילד בטפסים ובמסמכים הרשמיים, בסייג על ככל שהדבר ידוע לאותו אדם.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}}
 
*תיקון 9 נחקק בשנת [[2011]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301261.pdf חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה) התשע"א-2011], ס"ח 2294 מ-10 באפריל 2011}} ובא לקדם את מימוש חובת הייצוג ההולם של נשים בוועדות בחוקי הרכבת הוועדות וההרכבים המדינתיים השונים. שהתווספו אליהם: ועדות החקירה של בית המשפט העליון וועדתו[[ועדת הבדיקהבדיקה הממשלתיתממשלתית]]. בנוסף נקבע כי לצורך מימוש חובת הייצוג הנשי בוועדות, הרשות לקידום האישה תאגד תחתה מאגר [[קורות חיים]] של נשים בעלות כישורים מתאימים שונים וזאת בהסכמתן ופנייתן לצורך הגשת מועמדותן למרכיבי הוועדות הציבוריות השונות. כך שבמקרה וגוף הממונה על הרכבת ועדה ציבוריות לא הצליח לאתר אישה שתשתלב בוועדה, יפנה אותו גוף לרשות לקבלת רשימת מועמדות לבחינה.{{הערה|שם=חוק שיווי זכויות האישה}}
 
*תיקון 10 נחקק בשנת [[2014]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301639.pdf חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 3) התשע"ד-2014], ס"ח 2438 מ-10 במרץ 2014}} ובא לקבוע התייחסות לפי מין בפרסום המכרזים, במשרות למכרז, חקיקת מינוי, חוזה, שכר ונושאי משרה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P222K2_002.htm חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996]}}