צלילי המוסיקה (מחזמר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25:
'''צלילי המוסיקה''' (ב[[אנגלית]]: '''The Sound of Music''') הוא [[מחזמר]] עם [[מוזיקה]] מאת [[ריצ'רד רוג'רס (מלחין)|ריצ'רד רוג'רס]], מילים מאת [[אוסקר המרשטיין]] ו[[לברית]] מאת [[הווארד לינדזי]] ו[[ראסל קרוז]]. המחזמר מבוסס על [[ספר זיכרונות]]יה של [[מריה פון טראפ]], ''The Story of the Trapp Family Singers''. העלילה, אשר מתרחשת ב[[אוסטריה]] ערב ה[[אנשלוס]] בשנת [[1938]], מתארת את סיפורה של מריה, שמתחילה לעבוד כ[[אומנת]] בביתה של [[משפחה]] גדולה, בזמן שהיא מחליטה אם להמשיך בהכשרתה להיות [[נזירה]]. היא מתאהבת בילדים, ולבסוף גם באביהם ה[[אלמנות|אלמן]], קפטן פון טראפ. כאשר הקפטן מצווה לקבל משרה ב[[קריגסמרינה|חיל הים הגרמני]], הוא מחליט להתנגד ל[[נאצים]]. הקפטן ומריה מחליטים לברוח מאוסטריה ל[[שווייץ]] יחד עם הילדים. שירים רבים מהמחזמר הפכו לקלאסיים, כגון: "[[אדלווייס (שיר)|אדלווייס]]", "''[[My Favorite Things]]''",{{כ}} "''Climb Ev'ry Mountain''"{{כ}}, "[[דו-רה-מי (שיר)|דו-רה-מי]]" וכן שיר הנושא - "''The Sound of Music''".
 
ההפקה המקורית של [[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]], בכיכובם של [[מרי מרטין]] ו[[תיאודור ביקל]], נפתחה ב-[[1959]]{{כ}}{{הערה|שם=Soundof|{{cite web|url= http://www.life.com/image/first/in-gallery/51671/sound-of-music-the-forgotten-maria|title= Sound of Music: The Forgotten Maria|publisher= LIFE.com}}}} וזכתה בחמישה [[פרס טוני|פרסי טוני]], לרבות [[פרס המחזמרטוני למחזמר הטוב ביותר]], מתוך 9 מועמדויות. ההפקה המקורית של [[לונדון]] נפתחה ב-''Palace Theatre'' שב[[תיאטראות וסט אנד|וסט אנד]] ב-[[1961]]. מאז, המחזמר הופק פעמים רבות נוספות, הן ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]], והן ברחבי העולם. בשנת [[1965]] יצא לאקרנים [[צלילי המוסיקה (סרט)|סרט קולנוע באותו השם]] בכיכובם של [[ג'ולי אנדרוס]] ו[[כריסטופר פלאמר]], אשר זכה בחמישה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]]. מחזמר זה היה האחרון שכתבו [[רוג'רס והמרשטיין]]; המרשטיין מת מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] תשעה חודשים אחרי ערב הבכורה בברודוויי.
 
==רקע==
שורה 166:
===הפקת ברודוויי המקורית===
[[קובץ:Mary Martin in The Sound of Music by Toni Frissell.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרי מרטין כמריה, צילום יח"צ, 1959.]]
''צלילי המוזיקה'' הוצג לראשונה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] ב[[תיאטרון לנט-פונטאן]] ב-[[16 בנובמבר]] [[1959]], משם עבר ל[[תיאטרון מארק הלינגר]] ב-[[6 בנובמבר]] [[1962]]; ההפקה הסתיימה ב-[[15 ביוני]] [[1963]], לאחר 1,443 הופעות. ה[[במאי תיאטרון|במאי]] היה [[וינסנט ג'יי דונהיו]], וה[[כוריאוגרף]] היה [[ג'ו לייטון]]. צוות השחקנים המקורי כלל את [[מרי מרטין]] (בגיל 46) בתפקיד [[מריה פון טראפ|מריה]], [[תיאודור ביקל]] בתפקיד קפטן גיאורג פון טראפ, [[פטרישיה ניואי]] בתפקיד אם המנזר, [[קורט קסנר]] בתפקיד מקס דטוילר, [[מריון מארלו]] בתפקיד אלזה שרדר, [[בריאן דייויס]] בתפקיד רולף ו[[לורי פיטרס]] בתפקיד ליזל. זמרות ה[[סופרן]] [[פטרישיה ברוקס]] ו[[ג'ון קארד]] היו חברות ה[[אנסמבל]] בהפקה המקורית. המחזמר זכה ב[[פרס טוני]] עבור המחזמרלמחזמר הטוב ביותר]] בשנת [[1960]], ביחד עם ה[[מחזמר]] "[[פיורלו!]]". כמו כן, המחזמר זכה ב[[פרס טוני|פרסי טוני]] בקטגוריות השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר (מרי מרטין), השחקנית הטובה ביותר במחזמר ([[פטריסיה נואי]]), עיצוב תפאורה הטוב ביותר (אוליבר סמית'), וניצוח וניהול מוזיקלי הטוב ביותר (פרדריק דבונץ'). [[תיאודור ביקל]] וקורט קסנר היו מועמדים לפרס על משחק, ו[[וינסנט דונהיו]] היה מועמד לפרס על הבימוי. כל שבעת הילדים היו מועמדים יחדיו לפרס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במחזמר, למרות ששניים מהילדים היו בנים.<ref>[http://www.playbill.com/production/the-sound-of-music-lunt-fontanne-theatre-vault-0000005082# "''The Sound of Music'' Awards"], Playbill (vault), retrieved November 14, 2017</ref>
 
[[מרתה רייט]] החליפה את [[מרי מרטין|מרטין]] בתפקיד של [[מריה פון טראפ|מריה]] ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] ב[[אוקטובר]] [[1961]]; לאחר מכן נכנסו לתפקיד זה גם [[קארן גנטס]] ב[[יולי]] [[1962]], [[ג'ני קרסון]] ב[[אוגוסט]] [[1962]]{{כ}}<ref>August 1962 PLAYBILL from the Lunt-Fontanne Theatre</ref> ו[[ננסי דוסו]] ב[[ספטמבר]] [[1962]]. [[ג'ון ווייט]], שבסופו של דבר [[חתונה|התחתן]] עמיתתו [[לורי פיטרס]] (שגילמה את ליזל), נכנס לתפקיד של רולף. בהפקת סיבוב ההופעות של המחזמר ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] כיכבו [[פלורנס הנדרסון]] (מריה) ו[[ביאטריס קרבס]] (אם המנזר). סיבוב ההופעות החל בתיאטרון גרביירה ריביירה שב[[דטרויט]] ב-[[27 בפברואר]] [[1961]], והסתיים ב-[[23 בנובמבר]] [[1963]], במרכז אוקיף, [[טורונטו]]. את הנדרסון החליפה ב[[יוני]] [[1962]] [[ברברה מייסטר]]. [[תיאודור ביקל]] לא היה מרוצה לשחק את תפקיד הקפטן, בגלל השירה המוגבלת של התפקיד, והוא לא אהב לגלם את התפקיד הזה שוב ושוב. ב[[אוטוביוגרפיה]] שלו הוא כותב: "הבטחתי לעצמי אז שאם אני יכול להרשות לעצמי את זה, לא אעשה את זה עוד פעם".<ref>Bikel, Theodore. ''Theo: The Autobiography of Theodore Bikel'', Univ of Wisconsin Press, 2002, {{ISBN|0-299-18284-3}}, p. Z-17</ref> [[אלבום (מוזיקה)|אלבום]] [[שיר]]י ה[[מחזמר]] בביצוע צוות ה[[שחקן|שחקנים]] המקורי של ברודוויי מכר שלושה מיליון עותקים.
שורה 217:
| rowspan="10" align="center"| 1960
| rowspan="9"| [[פרס טוני]]
| colspan="2"| [[פרס טוני למחזמר הטוב ביותר|המחזמר הטוב ביותר]]
| {{זכייה}}
|-