|
==חקיקה==
החוק נחקק בגרסה ראשונה בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], [[3 במרץ]] [[1992]]{{הערה|[httpshttp://wwwfs.knesset.gov.il/review/data/heb12/law/kns12_basiclaw_occupation12_lsr_211802.pdfPDF חוק יסוד: חופש העיסוק], אתרס"ח 1387 מ-12 במרץ הכנסת1992}}. החוק נחקק באופן חפוז, ללא דיון מסודר בממשלה ובמשרד המשפטים לאחר שנוצרה הזדמנות להעביר את החוק{{הערה|שם=ליבאי1994|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940215@19940215027@027.html דברי השר ליבאי בישיבת הכנסת, 15 בפברואר 1994]}}, והוא עבר ברוב של 23 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, [[אוריאל לין]], אמר, בהביאו את חוק היסוד לאישור בקריאה שנייה ושלישית: {{ציטוט|תוכן = חוק-יסוד: חופש העיסוק, קובע נורמה חקיקתית חשובה במדינה, והיא אומרת בצורה ברורה שלכל אדם יש זכות יסוד לעסוק במקצוע, במשלח-יד או בעסק כלשהו על-פי בחירתו. אי-אפשר להגביל זכות יסוד זו אלא בחוק, ורק לתכלית ראויה, או מטעמים של טובת הכלל. בכל מקרה, מגבלות חייבות להיות נעוצות בגופו של חוק כלשהו, אבל לא בחקיקת משנה.{{הערה| [http://82.166.33.81/Tql//mark01/h0008040.html#TQL פרוטוקול ישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושתיים של הכנסת השתים-עשרה, כ"ח באדר א' התשנ"ב (3 במרס 1992)]}}}}
החוק המקורי קבע תקופה של שמירת דינים של שנתיים בהםשבהן לא תתבטל חקיקה העומדת בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק. לאחר חלוף כשנה מחקיקת החוק הביע שר החקלאות [[יעקב צור (שטיינברג)|יעקב צור]] בפני שר המשפטים, [[דוד ליבאי]], דאגה שהסדרים רבים של פיקוח והסדרה אינם עומדים בדרישות חוק היסוד ועל כן, ב-21 במרץ 1993, מינה ליבאי צוות של משפטנים, מ[[משרד המשפטים]], שכלל את שלמה גוברמן, [[יהודית קרפ]], [[נילי ארד]], [[עוזי פוגלמן]] ושלום ברלנד לבדוק איך להיערך לקראת ביטול השריון על החקיקה הקיימת. ב-19 בספטמבר 1993, הגיש הצוות את מסקנותיו, בהםשבהן המליצו לאפשר הגבלות על חופש העיסוק גם ב[[חקיקת משנה]], על בסיס הסמכה מפורשת בחוק, ולהרחיב את התנאים המאפשרים הגבלת חופש העיסוק, שכן רבים מדברי החקיקה לא עמדו בקריטריונים של חוק-יסוד: חופש העיסוק בנוסחו הראשון{{הערה|שם=ליבאי1994}}. בעקבות זאת נוסח נוסח חלופי שעבר ב[[הכנסת-22 השתיםבאוקטובר עשרה|כנסת1993 השלושפסק עשרה]], ב-[[9בית במרץ]]המשפט [[1994העליון]]. הנוסחשההסדר החלופיליבוא הסירבשר אתאינו הדרישהעומד שהגבלהבמגבלות על חופש העיסוק תהיה "לטובת הכלל", אך הוסיף את הדרישה שהיא תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". כמו כן, הנוסח החלופי הסיר סעיף שעסק בעיסוקים המותנים בקבלת רישיון. שינוי הנוסח נומק בכך שהוא מביא לאחידות עם הנוסח של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו]]היסוד{{הערה|[[אהרןבג"ץ ברק]], [http:3872//weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume2B/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%91(2)%20%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%20%D7%91%D7%A8%D7%A7%20-%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%20%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%20%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7.pdf עלמיטראל התיקוניםבע"מ בחוקנגד יסודראש חופשהממשלה העיסוק]ושר הדתות, משפטמר וממשליצחק ב'רבין, תשנפ"הד מז(5) 485}}.
בעקבות המלצות הוועדה ופסק דין זה גובשה הצעה לתיקון חוק היסוד שתסיר את הדרישה שהגבלה על חופש העיסוק תהיה "לטובת הכלל", אך תוסיף את הדרישה שהיא תהיה "במידה שאינה עולה על הנדרש". שינוי הנוסח נומק בכך שהוא מביא לאחידות עם הנוסח של [[חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו]]. כמו כן, ההצעה הסירה סעיף שעסק בעיסוקים המותנים בקבלת רישיון.{{הערה|https://www.nevo.co.il/law_html/law17/PROP-2227.pdf הצעת חוק־יסוד: חופש העיסוק (תיקון)], ה"ח 2227 מ-13 בדצמבר 1993}} בעקבות הערותיו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]]{{הערה|[[אהרן ברק]], [http://weblaw.haifa.ac.il/he/Journals/lawGov/Volume2B/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%91(2)%20%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%20%D7%91%D7%A8%D7%A7%20-%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%20%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%20%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A7.pdf על התיקונים בחוק יסוד חופש העיסוק], משפט וממשל ב', תשנ"ה}}, הוחלפה הצעת חוק זו בנוסח חלופי לחוק יסוד: חופש העיסוק.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lf1_349065.pdf חוק יסוד: חופש העיסוק (תיקון) (נוסח חלופי)], ה"ח 2250 מ-14 בפברואר 1994}}
ב-22 באוקטובר 1993, זמן לא רב לאחר חקיקת החוק המתוקן, קבע [[בית המשפט העליון]] שההסדר ליבוא בשר אינו עומד במגבלות החוק{{הערה|בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין, פ"ד מז(5) 485}}. בעקבות דרישה של [[מפלגת ש"ס]], שהייתה חלק מהקואליציה, התוסף לחוק סעיף שכונה "פסקת התגברות", שמאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת, כמבואר (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר". בהמשך [[1994]] נחקק חוק יבוא בשר קפוא, התשנ"ד–1994, שבאותה שנה שונה שמו ל[[חוק בשר ומוצריו]], התשנ"ד–1994, הקובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו [[תעודת הכשר]]. סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק. ▼
בשנת 1998 תוקן החוק באופן שהאריך את הפטור לחריגות מהחוק עד שנת 2002. פטור זה לא הוארך יותר{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//14/law/14_lsr_211484.PDF חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון מס' 2)], ס"ח 1662 מ-19 במרץ 1998}}.
▲ב-22 באוקטובר 1993, זמן לא רב לאחר חקיקת החוק המתוקן, קבע [[בית המשפט העליון]] שההסדר ליבוא בשר אינו עומד במגבלות החוק{{הערה|בג"ץ 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין, פ"ד מז(5) 485}}. בעקבות דרישה של [[מפלגת ש"ס]], שהייתה חלק מהקואליציה, התוסףאושר נוסח חלופי לחוק היסוד, שביטל את הנוסח הקודם, ובו סעיף שכונה "פסקת התגברות", שמאפשר לכנסת לחוקק חוק שעומד בסתירה לחוק, לזמן מוגבל, כל עוד הוא התקבל ברוב של חברי הכנסת, כמבואר (סעיף 8(א)): "הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר". {{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//13/law/13_lsr_211049.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1454 מ-10 במרץ 1994}} בהמשך [[1994]] נחקק חוק יבוא בשר קפוא, התשנ"ד–1994, שבאותהשבסוף אותה שנה שונה שמו ל[[חוק בשר ומוצריו]], התשנ"ד–1994, הקובע שאין לייבא בשר לישראל, אלא אם ניתנה לו [[תעודת הכשר]]. סעיף 5 לחוק קובע במפורש "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק", כפי שנדרש בסעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק . בשנת 1998 תוקן חוק היסוד באופן שהאריך את הפטור לחריגות ממנו עד שנת 2002. פטור זה לא הוארך יותר{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//14/law/14_lsr_211484.PDF חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון מס' 2)], ס"ח 1662 מ-19 במרץ 1998}}.
==הבטחת המעמד העל חוקי==
|
