בולפאפ – הבדלי גרסאות

 

==יתרונות וחסרונות==

 

מנגד, ישנם אלו הטוענים כי הצבת בית המחסנית במיקומו החדש מקשה על טעינת הנשק ומאלצת את היורה להרחיק את הנשק מגופו וכך גורמת לו לצאת ממצב ירי. בעיה נוספת היא הצורך בעקב קת חזק מספיק על מנת לספוג את זעזועי המכלול.

הרעיון יושם לראשונה ברובים בריחיים כמו התורניקרופט קרבין מ-1901, ויושם בכלי נשק חצי-אוטומטיים מ-1918 (רובה צרפתי בשם פוקון מונייר). ב-1935 הנרי דלאקר רשם פטנט על [[אקדח]] בולפאפ. [[רובה סער]] בולפאפ נסיוני פותח ב[[ברית המועצות]] ב-1945. [[בריטניה]] שקלה את הרעיון של רובה שירות בולפאפ מאז 1944. שני עיצובים, ה-EM-1 וה-EM-2 פותחו על ידי הבריטים כתחליף לאקדח, [[תת-מקלע]] ורובה. הבחירה בבולפאפ נעשתה כדי לשמור הן על דיוק הנשק והן על אורכו. ה-EM-2 אומץ על ידי הבריטים ב-1951, כרובה השירות (המוגבל) הראשון בתצורת הבולפאפ, אך כעבור כמה שנים הוא נזנח כשאומצה [[מחסנית]] ה-7.62 NATO.

 

 

==שימוש בעולם==