ג'יימס קוק – הבדלי גרסאות

קוק ביקש לעצמו משרה נוחה בפיקוד על [[בית חולים|בית החולים]] של הצי, וזכה לקבלה, אך לא היה מסוגל להיוותרלהחזיק בה לאורך זמן. משנתבקשמשהתבקש להמליץ על מפקד למסע חדש אל האוקיינוס השקט, הכריז שהוא עצמו ייטול את הפיקוד. המטרה הייתה הפעם בצפון [[כדור הארץ]] - לגלות את החיבור הצפון מערבי בין האוקיינוסים ה[[האוקיינוס האטלנטי|האטלנטי]] והשקטו[[אוקיינוס השקט]], אחרי חמישים ניסיונות כושלים קודמים. קוק לקח איתו את אומאי, במטרה להחזירו אל טהיטי מולדתו ועימוועמו מתנות למלך הארץ. ב-[[1776]] יצא למסע באוניותיו ה"רזולושן", שעליה פיקד בעצמו, וה"דיסקברי" בהובלת צ'ארלס קלרק. בתחילה הוא אכן החזיר את אומאי.

באזור טהיטי התמודד עם גניבות של ילידים בנוקשות שלא אפיינה אותו בעבר, כשהורה לקצץ אוזניים של גנב ולשרוף בתים. גם כלפי הצוות היה יחסו מחמיר מאי פעם, וידו הייתה קלה בכל מה שנוגע לעונש המלקות ולקיצוץ מנות המזון. הוא עשה טעויות ניווט, והתפרצויות הזעם שלו הבהילו את אנשיו. ייתכן שמגוון צרותבעיות בריאותיות תרמו להתנהגותו, ביניהןבהן התמכרות אפשרית ל[[אופיום]] או חסימת [[מעיים]]. סכסוך נוסף התגלע בינו לבין אנשיו, כשתבע בתוקף שינסו להזין את עצמם בבשרו של [[ניבתן|סוס הים]], שבעיניהם היה בלתי אכיל.

משם פנה קוק לעבר החופים המערביים של [[קנדה]] של היום. במרץ [[1778]] הפך לאירופאי הראשון שביקר באזור [[קולומביה הבריטית]]. באזור האי וונקובר הם שהו מספר שבועות באזור האי ונקובר ואחר כך המשיכו צפונה.

כוונתו המקורית של קוק לעבור את [[המעבר הצפון מערבי]] נתקלה בקשיים בשל ה[[קרחון|קרחונים]]. התברר לו שאחרי שעבר את [[אלסקה]] ואת [[מיצרמצר ברינג]] אין ביכולתו להמשיך עוד לכיוון האטלנטי. שוב הוא עצר שוב בקו הרוחב שבעים, הפעם קו הרוחב הצפוני. ואכן, לא היה כל סיכוי בתנאים של אותו זמן למעבר אוניות בדרך שאותה בחן קוק. רק במהלך [[המאה ה-20]] הצליחו ספינות לעבור באזור דרך צפון [[קנדה]] ו[[ים בופור]] מדרום לקוטב. את הקוטב עצמו יכולה לעבור רק [[צוללת]].