שוק העבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתוספת יוקר |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{שוק העבודה}}
'''שוק העבודה''' הוא קונספט השייך לתאוריה הקפיטליסטית ובאמצעותו היא מבקשת להגדיר על פי דרכה את היחסים בין עובדים לבין אלה המחזיקים בבעלות על אמצעי הייצור.
מגדירים את העבודה השכירה על ידי שלושה תנאים: '''ראשית''', ה''מעסיק'', שהוא גורם המעוניין ב'''תוצרי העבודה''' (לצורך שימוש אישי או לצורך מכירה), ואינו יכול או שאינו מעוניין בביצוע העבודה בפועל, ומוכן לשלם תמורתה. '''שנית''', קיים ''עובד שכיר'', המוותר מזמנו הפנוי לביצוע העבודה, ושיש לו את הכישורים לביצועה, לא לשם קבלת תוצרי העבודה, אלא על מנת לזכות בתגמול עבור ביצועה. '''שלישית''', הביטוי המכריע של תגמול זה הוא ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], אותו מקבל העובד.
שורה 16:
צורה נוספת בה מבדילות המשרות את שוק העבודה משוק טהור הוא בנטייתו של שוק העבודה ל[[מיסוד]]. על אף שגם ההון האנושי תורם למיסוד שוק העבודה (על ידי כך שהוא הופך לעיתים העסקה לטווח ארוך למשתלמת יותר), קיימים גורמים נוספים אשר יוצרים תהליכי מיסוד חזקים. עיקר הפיתוח של המחקר העוסק במיסוד העבודה נעשה בשנות ה-40 וה-50 של [[המאה ה-20]].
תהליך מסוים המביא למיסוד העבודה הוא תהליך ה'''בלקניזציה''' של שוק העבודה, כפי שניסח החוקר [[קלארק קאר]]. תהליך אחר
תהליך המכליל תהליכים אלו ומתווסף אליהם, הוא תהליך יצירתם של '''מנהגי שכר''': מיסוד השכר עקב דפוסי התנהגות של קבוצות עבודה קטנות וממוסדות. קבוצות אלו מתפקדות כתת-[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] מלאות, בהן מתרחשים תהליכים רבים כגון [[חיברות]] ויצירת נורמות, תהליכים שלכולם נגיעה להתנהגות בלתי-פורמלית, שאינה נובעת באופן ישיר משיקולים [[כלכלה|כלכליים]]. לתהליכים אלו השפעה לא-מבוטלת על ההתנהלות הכלכלית (ערך מוסף לוותק, הגדרת החונכות, קביעת דפוסי התפוקה וכו'), ואופיים המוסדי משפיע גם על מיסוד השכר.
|