שוק העבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתוספת יוקר
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{שוק העבודה}}
'''שוק העבודה''' הוא קונספט השייך לתאוריה הקפיטליסטית ובאמצעותו היא מבקשת להגדיר על פי דרכה את היחסים בין עובדים לבין אלה המחזיקים בבעלות על אמצעי הייצור. על פי תפיסה זו הדרך בה [[עבודה (כלכלה)|עבודתם]] של [[בן אדם|בני-אדם]] [[מסחר|נסחרת]] בתמורה לתשלום בצורת [[שכר|משכורת]] פועלת על פי מנגנון של שוק וכך בשוק העבודה, ה[[עובד]]ים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כוח האדם. על פי גישה זו תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו [[היצע וביקוש]], אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר ב[[זמן|זמנם]] של בני-אדם.
מגדירים את העבודה השכירה על ידי שלושה תנאים: '''ראשית''', ה''מעסיק'', שהוא גורם המעוניין ב'''תוצרי העבודה''' (לצורך שימוש אישי או לצורך מכירה), ואינו יכול או שאינו מעוניין בביצוע העבודה בפועל, ומוכן לשלם תמורתה. '''שנית''', קיים ''עובד שכיר'', המוותר מזמנו הפנוי לביצוע העבודה, ושיש לו את הכישורים לביצועה, לא לשם קבלת תוצרי העבודה, אלא על מנת לזכות בתגמול עבור ביצועה. '''שלישית''', הביטוי המכריע של תגמול זה הוא ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], אותו מקבל העובד.
שורה 16:
צורה נוספת בה מבדילות המשרות את שוק העבודה משוק טהור הוא בנטייתו של שוק העבודה ל[[מיסוד]]. על אף שגם ההון האנושי תורם למיסוד שוק העבודה (על ידי כך שהוא הופך לעיתים העסקה לטווח ארוך למשתלמת יותר), קיימים גורמים נוספים אשר יוצרים תהליכי מיסוד חזקים. עיקר הפיתוח של המחקר העוסק במיסוד העבודה נעשה בשנות ה-40 וה-50 של [[המאה ה-20]].
 
תהליך מסוים המביא למיסוד העבודה הוא תהליך ה'''בלקניזציה''' של שוק העבודה, כפי שניסח החוקר [[קלארק קאר]]. תהליך אחר הינוהוא היווצרותם של '''קווי שכר''' ממוסדים, כפי שטען [[ג'ון דאנלופ]].
 
תהליך המכליל תהליכים אלו ומתווסף אליהם, הוא תהליך יצירתם של '''מנהגי שכר''': מיסוד השכר עקב דפוסי התנהגות של קבוצות עבודה קטנות וממוסדות. קבוצות אלו מתפקדות כתת-[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] מלאות, בהן מתרחשים תהליכים רבים כגון [[חיברות]] ויצירת נורמות, תהליכים שלכולם נגיעה להתנהגות בלתי-פורמלית, שאינה נובעת באופן ישיר משיקולים [[כלכלה|כלכליים]]. לתהליכים אלו השפעה לא-מבוטלת על ההתנהלות הכלכלית (ערך מוסף לוותק, הגדרת החונכות, קביעת דפוסי התפוקה וכו'), ואופיים המוסדי משפיע גם על מיסוד השכר.