רביב דרוקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית דהמרקר / תבנית דהמרקר1 לתבנית TheMarker (תג) (דיון)
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) (דיון)
שורה 25:
במרץ [[2011]] פרסם תחקיר בתוכנית "המקור" שבו נטען כי בשנים [[1999]]–2008 נסעו נתניהו ובני משפחתו לחו"ל על חשבון גופים פרטיים, גם אחרי חזרתו של נתניהו ל[[פוליטיקה]] ב-[[2002]]. התחקיר, שנודע כ"[[פרשת ביביטורס]]" הביא לבדיקה של [[מבקר המדינה]]. בסופו של דבר החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה וינשטיין]] ב[[ספטמבר]] [[2014]], לאמץ את המלצות המשטרה וה[[פרקליטות]] ולסגור את התיק משום ש"במכלול החומר שנאסף לא נמצא שיש מקום לפתוח בחקירה".{{הערה|{{גלובס|נדב נוימן|היועץ המשפטי וינשטיין סגר את פרשת "ביבי טורס"|1000969396|4 בספטמבר 2014}}}}
 
בשנת [[2015]] עתרו דרוקר וחדשות ערוץ 10 ל[[בית המשפט המחוזי]] ב[[ירושלים]], כדי לקבל מידע על כל השיחות שנערכו בין [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] נתניהו ו[[עמוס רגב]], עורך "[[ישראל היום]]", ובעל העיתון [[שלדון אדלסון]]. השופט [[דוד מינץ]] פסק שנתניהו יחויב למסור את הפירוט המלא של מועדי שיחותיו עם אדלסון ורגב, אולם הוסיף כי טרם חשיפת המידע יש לעדכן את אדלסון ואת רגב על תוצאות העתירה ולאפשר להם להתנגד לה.{{הערה|{{TheMarker|1=נתי טוקר|2=דרוקר עתר, ביהמ"ש קבע: נתניהו יחויב למסור מידע על שיחותיו עם שלדון אדלסון|3=1.2790120|4=2 בדצמבר 2015}}}} אלה אכן התנגדו בנימוק של פגיעה בפרטיותם וב[[פברואר]] [[2016]] ביטל [[בית המשפט העליון]] את החלטת המחוזי.{{הערה|{{העין השביעית|1=אורן פרסיקו|2=תיק השיחות חוזר למחוזי|3=192501|4=10 בפברואר 2016}}{{ש}}{{TheMarker|1=נתי טוקר|2=ניצחון זמני לאדלסון ורגב: העתירה לחשיפת שיחותיהם עם נתניהו חוזרת לביהמ"ש המחוזי|3=1.2847501|4=10 בפברואר 2016}}}} לאור זאת קבע השופט מינץ ב[[יולי]] 2016 שנתניהו לא יחויב למסור את המידע, משום שבנסיבות מקרה זה, העניין הציבורי העומד בבסיס הבקשה לקבל את המידע לא גובר על פני זכותם לפרטיות של רגב ואדלסון.{{הערה|{{TheMarker|1=נתי טוקר|2=בית המשפט: נתניהו לא יחויב למסור את מועדי שיחותיו עם אדלסון ועורך "ישראל היום"|3=1.3018701|4=26 ביולי 2016}}{{ש}}{{העין השביעית|1=אורן פרסיקו|2=הפה שהתיר הוא הפה שאסר|3=212557|4=26 ביולי 2016}}}} ב[[אוקטובר]] 2016 ערערו שוב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 בבית המשפט העליון על ההחלטה,{{הערה|{{TheMarker|1=נתי טוקר|2=דרוקר לעליון: "לחשוף האם נתניהו העורך בפועל של ישראל היום"|3=1.3087443|4=5 באוקטובר 2016}}}} ובאוגוסט 2017 קיבל בית המשפט העליון את הערעור, וקבע שהאינטרס הציבורי במסירת המידע על בסיס [[חוק חופש המידע]], גובר על הפגיעה בפרטיותם של אדלסון ורגב.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/16/780/076/B15/{{פס"ד עליון|קישור=16076780.B15.pdf |סוג=עע"מ 7678/16 |עותר=רביב דרוקר ואחרים נגד |משיב=הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה], |ניתן ב-=7 באוגוסט 2017}}}}
 
ב[[נובמבר]] 2016 חשף דרוקר את מה שהפך ל[[תיק 3000|פרשת הצוללות]]. הוא גילה כי [[עורך דין|עורך דינו]] של ראש הממשלה בנימין נתניהו, [[דוד שמרון]], ייצג את איש העסקים מיכאל גנור בקידום עסקה למכירת צוללות של חברת [[תיסנקרופ]] הגרמנית לישראל.{{הערה|{{ynet||"פרקליטו של נתניהו מייצג חברה הקשורה לעסקת הצוללות עם גרמניה"|4879634|15 בנובמבר 2016}}}} בעקבות הפרסום הורה היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], על בדיקה משטרתית של הפרשה.{{הערה|{{וואלה!|גלי גינת|פרשת הצוללות: היועץ המשפטי לממשלה הורה לפתוח בבדיקה|3016194|24 בנובמבר 2016}}}} באותו חודש פרסם דרוקר כתבה שלפיה קיבל בנו של ראש הממשלה, [[יאיר נתניהו|יאיר]], [[טובות הנאה]] מהמיליארדר האוסטרלי [[ג'יימס פאקר]]. בתגובה האשים אותו בנימין נתניהו ב"טפטוף בלתי פוסק של כזבים ושטיפת מוח", במטרה "לעשות רצח אופי לראש הממשלה ולבני משפחתו".{{הערה|{{גלובס||זו התגובה האישית והחריפה של נתניהו נגד רביב דרוקר|1001163621|29 בנובמבר 2016}}}}