קוו ואדיס (סרט, 1951) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ג'רלד\2
TMagen (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
שורה 6:
|תסריט=[[הנריק סנקביץ']] (רומן), [[ס.נ. ברמן]], [[סוניה לוין]], [[ג'ון לי מאהין]]
|עריכה=[[רלף א. וינטרס]]
|שחקנים ראשיים=[[רוברט טיילור]]{{ש}}[[דבורהדברה קר]]{{ש}}[[פיטר יוסטינוב]]{{ש}}[[ליאו גן]]{{ש}}[[פינליי קרי]]{{ש}}[[פליקס איימאר]]{{ש}}[[אברהם סופר]]
|מוזיקה=[[ניקלוס רוזסה]]
|צילום=[[רוברט סרטיס]]{{ש}}[[ויליאם ו. סקאל]]
שורה 29:
'''קוו ואדיס''' (בכתיב לועזי: '''Quo Vadis''') הוא [[סרט קולנוע]] [[אפוס|אפי]] משנת [[1951]] שנעשה על ידי [[MGM]]. הוא בוים בידי [[מרווין לרוי]] והופק על ידי [[סם צימבליסטה]], לפי תסריט שחיברו [[ג'ון לי מאהין]], [[ס.נ. ברמן]] ו[[סוניה לוין]]. הסרט מבוסס על הרומן הקלאסי שיצא לאור בשנת [[1895]] [[קוו ואדיס (רומן)|קוו ואדיס]], שכתב [[הנריק סנקביץ']]. את המוזיקה הלחין [[ניקלוש רוזה]] Niklos Rozsa והוא צולם בידי [[רוברט סרטיס]] Robert Surtees ו[[ויליאם ו. סקאל]].
 
בסרט כיכבו [[רוברט טיילור]], [[דבורהדברה קר]], [[לאו גן]], [[פיטר יוסטינוב]], וכן [[פינלאי קרי]] (Finlay Currie), [[פליקס אימלר]] (Felix Aylmar) ו[[אברהם סופר (שחקן)|אברהם סופר]] (Abraham Sofaer). ל[[סופיה לורן]] ישנו תפקיד בסרט באחת מהופעותיה הקולנועיות הראשונות. גם ל[[אליזבט טיילור]] ישנה הופעה קצרה.
 
==רקע==
שורה 37:
העלילה מתרחש ב[[רומא העתיקה]] בין 68 ל-64 לספירה במהלך שלטונו של ה[[נירון קיסר|קיסר נירון]]. הנושא הוא העימות בין ה[[נצרות]] לבין השחיתות הפושה ב[[הקיסרות הרומית|אימפריה הרומית]], בייחוד במהלכה של התקופה האחרונה ל[[השושלת היוליו-קלאודית|שושלת הקיסרים היוליו-קלאודית]]. הדמויות והאירועים המתוארים הם עירוב של דמויות היסטוריות ממשיות ומצבים ודמויות בדויות.
 
הסרט מספר את ספורו של מפקד הצבא הרומאי, מרקוס ויניקיוס (בכיכובו של רוברט טיילור), השב מהמלחמות, ומתאהב בנוצריה אדוקה, ליג'יה (בכיכובה של דבורהדברה קר). ויניקיוס נמשך אליה עד מאוד. סיפור העלילה נטווה אל מול הרקע ההיסטורי הרחב של הנצרות הקדומה ורדיפתה על ידי נירון קיסר (בגילומו של פיטר יוסטינוב). למרות שהיא גדלה כרומאית, כבתו המאומצת של הגנרל בפנסיה, ליג'יה היא טכנית בת ערובה של רומא. דודו של מרקוס, פטרוניוס (אותו מגלם לאו גן), שהוא איש סודו של הקיסר, משכנע את נירון לתתה לאחיינו כהוקרה לשירותו רב השנים. ליג'יה מתנגדת לכך, אך חרף זאת מתאהבת במרקוס. בינתיים עוינותו של נירון גוברת יותר ויותר ואי שפיותו מתגברת. כשהוא מעלה בלהבות את רומא הוא מאשים את הנוצרים, מרקוס עוזב על מנת להציל את ליג'יה ואת משפחתה. נירון שובה אותם ואת כל הנוצרים. הוא גוזר עליהם להיות נדונים למוות על ידי אריות בזירת הקולוסיאום. מרקוס נאסר אף הוא בנסותו להציל את ליג'יה. בכלא, [[פטרוס]] שנאסר אף הוא, משיאם זה לזו. פופיאה, אשתו של נירון, שמשתוקקת למרקוס שלא נעתר לחיזוריה, רוקמת מזימה שטנית. ליג'יה נכבלת לעמוד עץ בזירה. שור פראי מוצב אף הוא שם, ואורסוס, שומר הראש הענקי של ליג'יה, חייב לנסות להורגו בידיו הריקות, שאם לא כן תנוגח ליג'יה למוות על ידי השור. מרקוס נקשר בתא הצופים, לצידם של נירון ופופיאה, ועליו לצפות במחזה הנורא. השור תוקף את ליג'יה שוב ושוב ואורסוס מנסה לגונן עליה ונאבק עמו. ברגע שנדמה שאבדה כל תקווה, קורא מרקוס "ישו, תן לו כוח!", מיד אחר כך אורסוס שובר את מפרקתו של השור. הקהל שנדהם מגודל המאורע הניסי, מבקש מנירון לחון אותם. מרקוס משתחרר מכבליו, קופץ לתוך הזירה ביחד עם חייליו הנאמנים מהליגיון שצפו בנעשה, ומכריז כי גנרל [[גלבה]] צועד ברגע זה לרומא ומתכוון להחליף את נירון.
 
הקהל, שמשתכנע כעת כי נירון ולא הנוצרים אחראי לשריפתה של רומא, מתמרד. נירון נס בבהלה לארמונו, שם הוא רוצח את פופיאה ומאשים אותה בכל. אז, אקטה, אישה העומדת בראש הרמון הנשים של נירון, האוהבת אותו והוא אינו משיב לה אהבה, מופיעה. ומתחננת בפניו לבצע התאבדות לפני שההמון יסתער על הארמון. נירון לא מסוגל להביא עצמו לעשות זאת. לכן, אקטה דוחפת את הפגיון לכיוון ליבו. מרקוס וליג'יה הם כעת חופשיים ומוצאים את אושרם.
שורה 43:
==צוות השחקנים==
* [[רוברט טיילור]] - מרקוס ויניקיוס.
* [[דבורהדברה קר]] -ליגי'ה.
* [[לאו גן]] - [[פטרוניוס]].
* [[פיטר יוסטינוב]] - [[נירון קיסר]].
שורה 74:
* הרומן של [[הנריק סנקביץ']] צולם פעמים מספר, בכללם שלוש גרסאות אילמות, (1902), (1912), ו-(1925); המיני-סדרה משנת 1985 בכיכובם של [[קלאוס מריה ברנדאואר]] כנירון והמיני-סדרה משנת 2001 בוימו על ידי [[ג'רזי קאואלרוויץ]].
* [[ססיל ב. דה-מיל]] בסרטו [[סימן הצלב]] מתאר סיפור דומה מאוד, שמבוסס על מחזה תיאטרלי הנשען בכבדות על הרומן של סנקביץ'.
* הסרט לוהק ב-1949 עם אליזבט טיילור כליג'יה ו[[גרגורי פק]] כמרקוס ויניקיוס. ברגע שההפקה החליפה ידיים בשנה שלאחר מכן, עברו התפקידים הראשיים לידיהם של דבורהדברה קר ורוברט טיילור.
* הסרט צולם באתר ב[[רומא]] ובאולפני [[צ'ינצ'יטה]].