חסידות שטפנשט – הבדלי גרסאות

'''חסידות שטפנשט''' היא [[חצר חסידית]] מ[[בית רוז'ין]] שפעלה בעיר [[שטפנשט]] ב[[רומניה]] בין השנים 1933-1852 תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]) הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה ל[[בית העלמין נחלת יצחק]], ומאז הוא משמש מוקד [[עלייה לרגל]] למתפללים רבים.

רבי מנחם נחום פרידמן היה בנו הרביעי של רבי [[ישראל מרוזיפרידמן מרוז'ןין]]. הוא נולד בבשנת [[תקפ"ג]] ([[1823]]) ונקרא על שם אבי סבתו, רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]] ("המאור עיניים"). בשנת [[תרי"ב]] ([[1852]]), לאחר פטירת אביו, הוא הוזמן לכהן ברבנות בעיירה שטפנשט, והקיםשם בההקים חצר חסידית. הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, אך נהג בפאר והדר כמנהג אביו וזכה להערצת חסידיו. בביתו המפואר נבנה חדר שכונה "חדר המשיח" והונחו בו כתר זהב וכלים יקרים נוספים. הוא נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרכ"ט]] ([[1868]]) בגיל 46 ונקבר ב[[יאסי|יאשי]]. את מקומו מילא בנו, רבי אברהם מתתיהו.

רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ביום הראשון של [[חנוכה]], ב[[כ"ה בכסלו]] [[תר"ז]] ([[21 בדצמבר]] [[1846]]). הוא ונקראנקרא על שם סב סבו, רבי [[אברהם המלאך]], ועל שם [[מתתיהו החשמונאי]]. לאחרנישא פטירתלראשונה אביו,לבתו בגילשל 22-21,רבי הוכתריצחק כאדמו"ררייך והנהיגחתנו אתשל החסידותרבי במשךאשר 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט"(Marele Rabin din Stefanesti )- הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רביםישעיהו מ[[יהדותחסידות רומניהרופשיץ|יהודי רומניהרופשיץ]]{{הערה|לפי כצדיקגרסה וקדוש.אחרת יהודיםהיה וגוייםחתנו באושל להתייעץרבי איתויחיאל ולקבלמקולבסוף אתחתנו ברכתושל ועצתו.רבי בשמואשר נקשרוישעיהו אגדותמרופשיץ.}} על. ריפוילאחר חולים,מכן פקידתנישא עקרות,לבתו והצלתשל אנשיםדודו מירידהרבי מנכסיהםיוסף -מונזון. ניסים למעלה מדרך הטבע.

נפטר ב[[כ"א בתמוז]] [[תרצ"ג]] ([[15 ביולי]] [[1933]]) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי [[מנחם נחום פרידמן (השני)|מנחם נחום פרידמן מאיצקן]] היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו. לאחר פטירתו, הקים הרב [[יוסף ברייאר]], רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד [[השואה]]{{הערה|{{דעת|[[מנחם מנדל ברייאר]]|daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm|הישיבות ברומניה}}, בתוך: '''מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם''', בעריכת [[שמואל ק. מירסקי]], הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.}}. קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט [[1969]] הועלה קברו מרומניה ל[[ישראל]] ונקבר מחדש ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]].