פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
עיצוב
[[קובץ:Grave of Shtefanesht Rabbi.JPG|250px|ממוזער|קבר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט בבית הקברות נחלת יצחק, גבעתיים]]
[[קובץ:Shtefanesht center in Givatayim.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מרכז שטפנשט בגבעתיים]]
'''חסידות שטפנשט''' היא [[חצר חסידית]] מ[[בית רוז'ין]] שפעלה בעיר [[שטפנשט]] ב[[רומניה]] בין השנים 1933-1852 תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן. בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]) הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה ל[[בית העלמין נחלת יצחק]], ומאז הוא משמש מוקד [[עלייה לרגל]] למתפללים רבים.
 
בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]) הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה ל[[בית העלמין נחלת יצחק]], ומאז הוא משמש מוקד [[עלייה לרגל]] למתפללים רבים.
 
==רבי מנחם נחום פרידמן==
רבי מנחם נחום פרידמן היה בנו הרביעי של רבי [[ישראל מרוזיפרידמן מרוז'ןין]]. הוא נולד בבשנת [[תקפ"ג]] ([[1823]]) ונקרא על שם אבי סבתו, רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]] ("המאור עיניים"). בשנת [[תרי"ב]] ([[1852]]), לאחר פטירת אביו, הוא הוזמן לכהן ברבנות בעיירה שטפנשט, והקיםשם בההקים חצר חסידית. הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, אך נהג בפאר והדר כמנהג אביו וזכה להערצת חסידיו. בביתו המפואר נבנה חדר שכונה "חדר המשיח" והונחו בו כתר זהב וכלים יקרים נוספים. הוא נפטר ב[[י"ד בכסלו]] [[תרכ"ט]] ([[1868]]) בגיל 46 ונקבר ב[[יאסי|יאשי]]. את מקומו מילא בנו, רבי אברהם מתתיהו.
 
אשתו פרל הייתה בתו של רבי אלעזר קושאנסקי, נכד רבי [[גדליה מליניץ]]. בנותיו נישאו לקרובי משפחתם מבית רוז'ין, האדמו"רים רבי [[אברהם יהושע השיל פרידמן]] ורבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה]].
==רבי אברהם מתתיהו פרידמן==
 
רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ביום הראשון של [[חנוכה]], ב[[כ"ה בכסלו]] [[תר"ז]] ([[21 בדצמבר]] [[1846]]). הוא ונקראנקרא על שם סב סבו, רבי [[אברהם המלאך]], ועל שם [[מתתיהו החשמונאי]]. לאחרנישא פטירתלראשונה אביו,לבתו בגילשל 22-21,רבי הוכתריצחק כאדמו"ררייך והנהיגחתנו אתשל החסידותרבי במשךאשר 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט"(Marele Rabin din Stefanesti )- הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רביםישעיהו מ[[יהדותחסידות רומניהרופשיץ|יהודי רומניהרופשיץ]]{{הערה|לפי כצדיקגרסה וקדוש.אחרת יהודיםהיה וגוייםחתנו באושל להתייעץרבי איתויחיאל ולקבלמקולבסוף אתחתנו ברכתושל ועצתו.רבי בשמואשר נקשרוישעיהו אגדותמרופשיץ.}} על. ריפוילאחר חולים,מכן פקידתנישא עקרות,לבתו והצלתשל אנשיםדודו מירידהרבי מנכסיהםיוסף -מונזון. ניסים למעלה מדרך הטבע.
 
בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיהו מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]{{הערה|לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.}} ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.
 
נפטר ב[[כ"א בתמוז]] [[תרצ"ג]] ([[15 ביולי]] [[1933]]) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי [[מנחם נחום פרידמן (השני)|מנחם נחום פרידמן מאיצקן]] היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו.
 
מחסידיו היה רבי [[חיים זנוויל אברהמוביץ]], האדמו"ר מריבניץ.
 
כשהיה בן בגיל 22 נפטר אביו והוא הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "הרב הגדול משטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti). נחשב על ידי רבים מ[[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע. מחסידיו היה רבי [[חיים זנוויל אברהמוביץ]], האדמו"ר מריבניץ.
לאחר פטירתו, הקים הרב [[יוסף ברייאר]], רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד [[השואה]]{{הערה|{{דעת|[[מנחם מנדל ברייאר]]|daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm|הישיבות ברומניה}}, בתוך: '''מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם''', בעריכת [[שמואל ק. מירסקי]], הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.}}.
 
נפטר ב[[כ"א בתמוז]] [[תרצ"ג]] ([[15 ביולי]] [[1933]]) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי [[מנחם נחום פרידמן (השני)|מנחם נחום פרידמן מאיצקן]] היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו. לאחר פטירתו, הקים הרב [[יוסף ברייאר]], רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד [[השואה]]{{הערה|{{דעת|[[מנחם מנדל ברייאר]]|daat/chinuch/mosdot/romanya-2.htm|הישיבות ברומניה}}, בתוך: '''מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם''', בעריכת [[שמואל ק. מירסקי]], הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.}}. קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט [[1969]] הועלה קברו מרומניה ל[[ישראל]] ונקבר מחדש ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]].
 
==מוסדות שטפנשט==
30,456

עריכות