ויקיפדיה

אוטובוסים בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לכוח סוס
סקריפט החלפות (-, ה-, ), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
[[קובץ:Buses02.jpg|ממוזער|250px|[[אוטובוס|אוטובוסים]]ים שונים של חברת [[אגד]]]]
[[קובץ:Ofanim1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטובוסים של [[עמותת אופנים]]]]
במערך התחבורה הציבורית ב'''[[ישראל]]''' פועלים (נכון לסוף 2013) מעל ל-14,000 אוטובוסים מתוך כ-17,000{{הערה|לפי נתוני הלמ"ס: 14,217 אוטובוסים ציבוריים מתוך 16,917 אוטובוסים בסוף 2013 [http://www.cbs.gov.il/publications14/1570/pdf/t22.pdf], לא כולל [[מיניבוס|אוטובוסים זעירים]]}} [[אוטובוס]]ים, והם משמשים ככלי ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] העיקרי. מספר הנסיעות בתחבורה הציבורית באוטובוסים נאמד בשנת 2009 בכ-'''654''' מיליון{{הערה|[http://www.mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/Budget2011_2012/Documents/Budget2011_12.doc הצעה לתקציב המדינה לשנים 2011 - 2012, עמוד 193]}}.
<!--==הגדרת כלי הרכב בישראל==
* מיקרובוס: טנדר או ואן להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 16 מקומות. כל כלי רכב עד 8 נוסעים דורש [[רישיון נהיגה]] מדרגה B מהנהג. מעל 8 נוסעים יש להוציא רישיון מיוחד להסעה
 
* מיניבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 20 מקומות
 
* מידיבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 37 מקומות
 
* אוטובוס מרכב רגיל: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 61 מושבים (כולל כיסא מדריך – אם יש) ואורכו 12.8 מ'
 
*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית
 
* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים
* [[משאית]] להסעת נוסעים: משאית שעברה הסבה להסעת נוסעים ובארגז שלה 2 או 4 שורות מושבים לאורכה. משאיות אלו היו נפוצות בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת ועדיין קיימות ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. יעוד המשאיות הינו ל[[מסע|טיול]]ים ונסיעות בשטח שעבירותו קשה
 
* [[משאיתטיולית]] להסעת נוסעים: משאיתדגם שעברהמתקדם הסבהשל משאית להסעת נוסעים. ובארגזסידור שלההמושבים 2הינו או 4 שורות מושביםכמו לאורכהבאוטובוס. משאיות אלוהטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה 60-70-80 של המאה הקודמתהעשרים ועדיין קיימות ב[[צבאבחברות הגנהההסעה לישראל|צה"ל]]הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד המשאיותהטיוליות הינו ל[[מסע|טיול]]יםלטיולים ונסיעותבשטח בשטחשל שעבירותועבירות קשה
 
* [[טיולית]]: דגם מתקדם של משאית להסעת נוסעים. סידור המושבים הינו כמו באוטובוס. הטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה- 70-80 של המאה העשרים ועדיין קיימות בחברות ההסעה הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד הטיוליות הינו לטיולים בשטח של עבירות קשה
 
* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים
 
במערך התחבורה הציבורית (החל משנת [[2000]]) הותאמו דגמי האוטובוסים העירוניים החדשים לקליטת נכים דרך הדלת האחורית הרחבה. לצורך כך, צוידו האוטובוסים ב- 2 מנגנונים:
 
* מדף מעבר הנשלף מרצפת האוטובוס ברחבת הדלת האחורית ומאפשר גשר בין המדרכה לבין הרצפת האוטובוס. במרכז האוטובוס ישנו מקום מיוחד הצמוד לחלון (במקום 2 שורות מושבים) ובו נקודת עיגון ו[[חגורת בטיחות]] לקשירת כיסא הגלגלים שלא ינוע עם נסיעת האוטובוס
 
* התאמת גובה האוטובוס לגובה המדרכה לידה הוא חונה באמצעות מערכת הידראולית מיוחדת המאפשרת הטיה של האוטובוס לכיוון ולגובה המדרכה כדי להקל על מעבר כיסא הגלגלים לתוכו. הכנסת כיסא הגלגלים לאוטובוס דורשת עזרה של מלווה לנכה -->
 
שורה 31 ⟵ 21:
<!--==הגדרת כלי הרכב בישראל==
* מיקרובוס: טנדר או ואן להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 16 מקומות. כל כלי רכב עד 8 נוסעים דורש [[רישיון נהיגה]] מדרגה B מהנהג. מעל 8 נוסעים יש להוציא רישיון מיוחד להסעה
 
* מיניבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 20 מקומות
 
* מידיבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 37 מקומות
 
* אוטובוס מרכב רגיל: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 61 מושבים (כולל כיסא מדריך – אם יש) ואורכו 12.8 מ'
 
*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית
 
* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים
* [[משאית]] להסעת נוסעים: משאית שעברה הסבה להסעת נוסעים ובארגז שלה 2 או 4 שורות מושבים לאורכה. משאיות אלו היו נפוצות בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת ועדיין קיימות ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. יעוד המשאיות הינו ל[[מסע|טיול]]ים ונסיעות בשטח שעבירותו קשה
 
* [[משאיתטיולית]] להסעת נוסעים: משאיתדגם שעברהמתקדם הסבהשל משאית להסעת נוסעים. ובארגזסידור שלההמושבים 2הינו או 4 שורות מושביםכמו לאורכהבאוטובוס. משאיות אלוהטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה 60-70-80 של המאה הקודמתהעשרים ועדיין קיימות ב[[צבאבחברות הגנהההסעה לישראל|צה"ל]]הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד המשאיותהטיוליות הינו ל[[מסע|טיול]]יםלטיולים ונסיעותבשטח בשטחשל שעבירותועבירות קשה
 
* [[טיולית]]: דגם מתקדם של משאית להסעת נוסעים. סידור המושבים הינו כמו באוטובוס. הטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה- 70-80 של המאה העשרים ועדיין קיימות בחברות ההסעה הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד הטיוליות הינו לטיולים בשטח של עבירות קשה
 
* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים
 
במערך התחבורה הציבורית (החל משנת [[2000]]) הותאמו דגמי האוטובוסים העירוניים החדשים לקליטת נכים דרך הדלת האחורית הרחבה. לצורך כך, צוידו האוטובוסים ב- 2 מנגנונים:
 
* מדף מעבר הנשלף מרצפת האוטובוס ברחבת הדלת האחורית ומאפשר גשר בין המדרכה לבין הרצפת האוטובוס. במרכז האוטובוס ישנו מקום מיוחד הצמוד לחלון (במקום 2 שורות מושבים) ובו נקודת עיגון ו[[חגורת בטיחות]] לקשירת כיסא הגלגלים שלא ינוע עם נסיעת האוטובוס
 
* התאמת גובה האוטובוס לגובה המדרכה לידה הוא חונה באמצעות מערכת הידראולית מיוחדת המאפשרת הטיה של האוטובוס לכיוון ולגובה המדרכה כדי להקל על מעבר כיסא הגלגלים לתוכו. הכנסת כיסא הגלגלים לאוטובוס דורשת עזרה של מלווה לנכה -->
 
<!--==הגדרת כלי הרכב בישראל==
* מיקרובוס: טנדר או ואן להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 16 מקומות. כל כלי רכב עד 8 נוסעים דורש [[רישיון נהיגה]] מדרגה B מהנהג. מעל 8 נוסעים יש להוציא רישיון מיוחד להסעה
 
* מיניבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 20 מקומות
 
* מידיבוס: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 37 מקומות
 
* אוטובוס מרכב רגיל: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 61 מושבים (כולל כיסא מדריך – אם יש) ואורכו 12.8 מ'
 
*אוטובוס מרכב ארוך: כלי רכב להסעת נוסעים שמספר מושביו הינו עד 63 מקומות ואורכו 14 מ'. אוטובוסים כאלו הופיעו לראשונה בישראל בשנת 2010 במערך ההסעה הפרטית
 
* אוטובוסים מיוחדים: אוטובוס מפרקי, דגם ארוך עם [[סרן]] כפול, אוטובוס קומתיים
* [[משאית]] להסעת נוסעים: משאית שעברה הסבה להסעת נוסעים ובארגז שלה 2 או 4 שורות מושבים לאורכה. משאיות אלו היו נפוצות בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת ועדיין קיימות ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. יעוד המשאיות הינו ל[[מסע|טיול]]ים ונסיעות בשטח שעבירותו קשה
 
* [[משאיתטיולית]] להסעת נוסעים: משאיתדגם שעברהמתקדם הסבהשל משאית להסעת נוסעים. ובארגזסידור שלההמושבים 2הינו או 4 שורות מושביםכמו לאורכהבאוטובוס. משאיות אלוהטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה 60-70-80 של המאה הקודמתהעשרים ועדיין קיימות ב[[צבאבחברות הגנהההסעה לישראל|צה"ל]]הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד המשאיותהטיוליות הינו ל[[מסע|טיול]]יםלטיולים ונסיעותבשטח בשטחשל שעבירותועבירות קשה
 
* [[טיולית]]: דגם מתקדם של משאית להסעת נוסעים. סידור המושבים הינו כמו באוטובוס. הטיוליות היו נפוצות בעיקר בשנות ה- 70-80 של המאה העשרים ועדיין קיימות בחברות ההסעה הפרטיות השונות עם מושבים נוחים ולרוב עם מיזוג אויר. יעוד הטיוליות הינו לטיולים בשטח של עבירות קשה
 
* כלי רכב לאוכלוסייה מוגבלת: כלי רכב המצויד ב[[מעלון]] או [[רמפה]] להעלאת [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] של [[נכות|נכים]]. המעלונים מצויים בעיקר בכלי רכב קטנים שעברו הסבה להובלת נכים בכיסאות גלגלים ואחת מדלתות כלי הרכב משמשת לכך בעוד שהדלת השנייה (אם קיימת) משמשת להעלאת מוגבלים שאינם נזקקים לכיסא גלגלים. סידור הישיבה בכלי רכב כזה הוא מושבים רגילים מקדימה ורצפה ריקה מאחור לטובת כיסאות הגלגלים עם נקודות קשירה/עיגון של כיסא הגלגלים לדופן הרכב כדי שלא ינוע עם נסיעת הרכב ובמיוחד בסיבובים
 
במערך התחבורה הציבורית (החל משנת [[2000]]) הותאמו דגמי האוטובוסים העירוניים החדשים לקליטת נכים דרך הדלת האחורית הרחבה. לצורך כך, צוידו האוטובוסים ב- 2 מנגנונים:
 
* מדף מעבר הנשלף מרצפת האוטובוס ברחבת הדלת האחורית ומאפשר גשר בין המדרכה לבין הרצפת האוטובוס. במרכז האוטובוס ישנו מקום מיוחד הצמוד לחלון (במקום 2 שורות מושבים) ובו נקודת עיגון ו[[חגורת בטיחות]] לקשירת כיסא הגלגלים שלא ינוע עם נסיעת האוטובוס
 
* התאמת גובה האוטובוס לגובה המדרכה לידה הוא חונה באמצעות מערכת הידראולית מיוחדת המאפשרת הטיה של האוטובוס לכיוון ולגובה המדרכה כדי להקל על מעבר כיסא הגלגלים לתוכו. הכנסת כיסא הגלגלים לאוטובוס דורשת עזרה של מלווה לנכה -->[[קובץ:PikiWiki_Israel_4230_children_on_bus_in_Mount_Carmel.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|ילדי [[עין השופט]] ליד באר המים ב[[קרן הכרמל|מוחרקה]] - אוטובוס "ריאו". צולם בשנת 1944.]]
==סוגים==
שורה 89 ⟵ 59:
====אוטובוס נמוך רצפה====
{{ערך מורחב|אוטובוס נמוך רצפה}}
'''אוטובוס נמוך רצפה''' (ב[[גרמנית]]: Niederflur – נמוך רצפה) הוא דגם של אוטובוסים [[נגישות תחבורה|נגישים]]. אוטובוסים אלה הם בעלי רצפה נמוכה ולכן הם נגישים לקשישים, לאנשים המתקשים בטיפוס במדרגות בגלל [[לקות]] ולהורים עם [[עגלת ילדים|עגלות ילדים]]. לרוב האוטובוסים מדגם זה יש רמפה בדלת האחורית, שנועדה להעלות נכים [[כיסא גלגלים|בכיסאות גלגלים]] ישירות מהמדרכה.
 
אוטובוס נמוך רצפה ראשון בישראל, שפעל בקווים עירוניים, היה של חברת דן מדגם MAN NL 202 בשנת [[1994]]. הוא נוסה בקווים שונים ב[[תל אביב]] ולאחר מכן הורד משירות סדיר בקווי אוטובוס. האוטובוס שימש לאחר מכן להסעות תלמידים ב[[גוש דן]] ובתחילת [[2006]] נגרט ופורק. האוטובוס היה היחיד מסוגו בארץ.
שורה 103 ⟵ 73:
 
=== אוטובוסים בממדים לא מקובלים ===
 
====אוטובוס ארוך====
{{ערך מורחב|אוטובוס ארוך}}
[[קובץ:Longbus01m.jpg|ממוזער|250px|אוטובוסים ארוכים]]
'''אוטובוס ארוך''', '''אוטובוס מפרקי''' או '''אוטובוס אקורדיון''' הוא אוטובוס ארוך במיוחד שנועד לקווים עמוסים ביותר. אורך האוטובוס הוא כ-18 מטרים, כאשר חלקו האחורי מחובר לקדמי באמצעות מפרק מסתובב (נקרא ה"עיגול"), ומעיל גומי קשיח דמוי [[אקורדיון]] מבטיח שלא יהיה רווח בין החלקים. באמצעות המפרק, החלק האחורי של האוטובוס מסתובב בהתאם לפניות שמבצע החלק הקדמי וכך יכול האוטובוס הארוך לתמרן גם ברחובות יחסית צרים ופניות מורכבות. האוטובוס הארוך נפוץ בישראל.
 
אוטובוסים מסוג זה משרתים בעיקר את מרכז [[מדינת ישראל]] באזורים וערים שבהם השימוש בתחבורה ציבורית גבוה מהרגיל. יתרונם הוא תעבורת נוסעים בכמות הגדולה פי שניים מאוטובוס רגיל, היות שהם גם מכילים מקומות עמידה ולא רק מושבים.
 
====אוטובוס גדול====
שורה 119 ⟵ 88:
מספר קטן של אוטובוסים דו-קומתיים פעלו בישראל עוד מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. עם השנים, אמנם, רובם הוצאו משירות.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] רכשה חברת אגד אוטובוסים מסוג NEOPLAN N122. האוטובוס הוצג ב[[מסיבת עיתונאים]] ואף כונה "קוטג' טורס". אוטובוס זה ארוך יותר מאוטובוס רגיל ובעל 2 סרנים מאחור, כשהשני משמש לעזרה בסיבוב. האוטובוס הופעל בעיקר בקו תל אביב-אילת. בשלהי שנות ה-80 הוחזר האוטובוס לגרמניה ובמקומו נרכשו כ-50 אוטובוסים בשתי רכישות שונות החל מ-[[1990]]. זהו אוטובוס בעל שתי קומות, הכולל 87 מקומות ישיבה. בתחילה הוא נרכש לצורך שירות בקווים הנוסעים ל[[אילת]] ולנסיעות בין [[ירושלים]] ו[[תל אביב]], אך בעקבות בעיות שונות עבר לשרת במישור ושימש לנסיעות בין ערי [[מישור החוף]] לתל אביב. באגד שירתו כ-50 אוטובוסים שכאלו.
 
ב[[אפריל]] 2005 הוחלט לחדש את קו התיירות סובב ירושלים, תוך שימוש באוטובוסים מדגם זה. שלושה אוטובוסים מדגם זה שנותרו בשירות אגד נשלחו למוסך אגד בירושלים ושם שופצו והותאמו לשירות בקו. האוטובוס שופץ ונבנה בשתי גרסאות: אוטובוס "[[חורף]]" סגור ורגיל וגרסת "[[קיץ]]" שבה נוסר הגג של הקומה השנייה ונוצר "אוטובוס ספארי". האוטובוס עובד כיום על [[קו 99]] - סובב ירושלים.
שורה 147 ⟵ 116:
 
===אוטובוס היברידי===
אוטובוס [[הנעה היברידית|היברידי]] של חברת מטרופולין נמצא כבר בשירות פעיל בקוים 29,39 בין כפר סבא להרצליה. האוטובוס, מתוצרת [[וולוו]], דגם 7700, כולל [[מנוע דיזל]] אחורי ומנוע חשמלי המוזן ממערכת מצברים עילית הממוקמת על הגג בקדמת האוטובוס. מבנהו כשל אוטובוס רגיל, למעט בליטה בחלק הקדמי של הגג לצורך כיסוי המצברים.
 
כל עוד נסיעתו של האוטובוס הינה איטית, בתנועה צפופה ואינה עולה על 20 קמ"ש פועל המנוע החשמלי בלבד. עם הגברת המהירות, מונע אוטומטית מנוע הדיזל המספק את הכוח הדרוש להאצה.
שורה 159 ⟵ 128:
נושא [[חגורת בטיחות|חגורות הבטיחות]] התעורר בישראל בתחילת [[שנות ה-2000]], לאחר [[תאונת דרכים]] בצומת [[כפר יונה]] תפסה כותרות. אוטובוס של המועצה האזורית עמק חפר, שהסיע את תלמידי בית הספר האזורי, נכנס לצומת ברמזור אדום ובמקביל נכנס לצומת ג'יפ צבאי שהתנגש באוטובוס וגרם להתהפכותו. הילדים, שלא היו חגורים, נזרקו בתוך האוטובוס וספגו חבלות קשות. שלושה מהילדים נהרגו והשאר נפצעו.
 
נקודת מפנה התרחשה כאשר [[שוהם (יישוב)|שוהם]] הוציאה מכרז להסעות תלמידי בתי הספר. אחד מתנאי המכרז חייב חגורות בטיחות אישיות לכל תלמיד. חברת סופרבוס, שבעליה היו [[קבוצת כלמוביל|חברת כלמוביל]], יבואנית מרצדס, זכתה בו לבסוף.
 
התקדמות נוספת חלה בשנים [[2004]]-[[2005]] בבית ספר ויצמן ב[[הרצליה]], עת יושב ראש ועד הורי בית הספר, אריאל גולן, הוציא מכרז לטיולים השנתיים של תלמידי בית הספר, ואחת מדרישותיו חייבה הסעת תלמידים בנסיעות בין עירוניות בישיבה כשכל אחד מהם חגור בחגורת בטיחות אישית. האוטובוסים התקבלו מחברת מטרופולין ועל אף שהנסיעה בהם עלתה יותר, גבר השיקול הבטיחותי על השיקול הכלכלי. המהלך נחל הצלחה.
 
כשנתיים לאחר מכן חייב משרד החינוך בחוזר מנכ"ל חגירת חגורות בטיחות אישיות לכל תלמיד בטיולי בתי הספר ובכל נסיעה בין עירונית. על פי הנחיות משרד התחבורה, כל האוטובוסים הבין עירוניים החדשים שייצורם החל ב-[[2005]], חויבו בחגורת בטיחות אישית לכל נוסע. בכל האוטובוסים הבין עירוניים הקיימים הותקנו חגורות בטיחות במהלך אותה שנה.
שורה 172 ⟵ 141:
#[[חברת הנסיעות והתיירות נצרת|נצרת טורס]] בבעלות משפחת עפיפי (נזרין טורס ונתיב אקספרס של היום)
#חברת GBT{{כ}} (Galilee Buses Tours), גם היא היום בבעלות משפחת עפיפי.
החברות, שרכשו אוטובוסי "ליילנד", החלו מסיעות את תושבי נצרת ליישובים הערבים הסמוכים ולעיר התחתית בחיפה. החברות השתמשו בשני מסופי תחבורה: בעיר העתיקה של נצרת ובעיר התחתית של חיפה, בסמוך ל[[תחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה|תחנת הרכבת של חיפה מרכז]]. הן מיאנו מלהיעזר בתחנות ובמסופי התחבורה של חברת אגד.
 
עם תחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], עברו שתי החברות גם להסעת [[תיירות|תיירים]] ובמיוחד לסיורי תיירות במקומות הקדושים ל[[נצרות]] בנצרת ובסביבתה של [[טבריה]]. לצורך כך, נקנו אוטובוסי תיירות תוצרת חוץ: ליילנד בהרכבה יוונית ואוטובוסי וולוו, שניהם מצוידים במושבי תיירות וב[[מיזוג אוויר]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החלה ישראל משקיעה בבינוי ובתשתיות ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]] ובמיוחד בערים הגדולות: [[ג'נין]], [[שכם]], [[רמאללה]] ו[[בית לחם]]. בד בבד, עם פיתוח האזור, נוצר צורך אמיתי לתחבורה ושינוע ואת מקומם של העגלה והחמור החליפה תחבורה ציבורית. לכן בתחילת שנות ה-70 נוסדו חברות אוטובוסים ב[[מזרח ירושלים]] שקיבלו זיכיון להסעת תיירים למקומות הקדושים ב[[ירושלים]] ובבית לחם וגם לחיפה ולגליל. עם החברות הראשונות שהוקמו ניתן למנות: Jett, Bahaluwan, Mount Scopus, Mount Olive, BLT-Beit Lehem Tours, NET .
 
בערים השונות קמו מסופי תחבורה רבים בצמוד לשווקים: התחנה המרכזית הערבית של מזרח ירושלים מול [[מערת צדקיהו]], התחנה המרכזית של [[חברון]] הסמוכה לשוק, התחנה המרכזית של בית לחם הסמוכה לכנסייה ולכיכר המרכזית, התחנה המרכזית של רמאללה ליד כיכר הממשל.
 
=== במזרח ירושלים ===
עד שנת [[2004]] שררה אנדרלמוסיה בקוי התחבורה הציבורית בשכונות הערביות ב[[מזרח ירושלים]]. עשרות חברות פרטיות ומשפחתיות הפעילו קוים בלתי סדירים או סדרים למחצה, בלא פיקוח נאות ובכלי רכב מיושנים. בשנת 2004 הגדירו עיריית ירושלים, [[משרד התחבורה]] ו[[תוכנית אב לתחבורה ירושלים]] פרויקט לאיחוד של החברות למסגרת של חברה מאוחדת (شركة السفريات الموحدة, שרכת א-ספריאת אל-מווחדה, "חברת הנסיעות המאוחדת") ובה חמש חברות-בנות, המופעלות לפי [[זכיינות|זיכיון]]. יחד עם נציגי האוכלוסייה תוכננו ונקבעו מסלולים קבועים. כן נקבעו מספרי קווים ותדירות (גבוהה יחסית) וניתנו זיכיונות הפעלה לפי מכרז. החברה מפעילה צי של [[מיניבוס]]ים מתוצרת [[מרצדס]], שנרכשו בסיוע משרד התחבורה. המיניבוסים צבועים באופן אחיד בתבנית פסים ירוק-לבן (לקווים פנים-עירוניים) או כחול-לבן (לקווים כפריים/פריפריאליים) ונקראים בעגה המקומית "זברות" או "אוטובוסים פלסטיניים". המחירים מסובסדים ונקבעים לפי חוק.
 
מרכז ההפעלה הוא התחנה המרכזית של מזרח ירושלים ברחוב סולטאן סולימאן, ליד [[גן הקבר]], בין [[שער שכם]] ו[[שער הפרחים]]. בנוסף פרושות ברחבי מזרח העיר עשרות תחנות אוטובוס תקניות, חלקן משותפות עם קווי "[[אגד]]". הקווים נוסעים בעיקר בכבישים העירוניים והכפריים של מזרח ירושלים, אך גם ב[[דרך חברון]] ו[[דרך בר לב|כביש מספר 1 (דרך בר לב)]] וכן בשכונות "קו תפר" כמו [[הגבעה הצרפתית|גבעה הצרפתית]] ו[[תלפיות מזרח]]. הקווים נחשבים לנוחים ויעילים ורוב תושבי האזור מעדיפים אותם על פני תחבורה פרטית, שנתח השימוש בה ירד מאד. גם ציבור קטן של יהודים משתמש בתחבורה ציבורית זו, בעיקר ב[[שבת]] ותיירים בעלי תקציב נמוך.{{הערה|1=מאיה חושן, [http://jiis-jerusalem.blogspot.com/2008/05/blog-post_01.html מערכת התחבורה הציבורית במזרח ירושלים] באתר [[מכון ירושלים לחקר ישראל]] - ירושלים במספרים}}{{הערה|{{nrg|אלי אושרוב|קווי 67': כך התייעלה התחבורה הציבורית במזרח ירושלים|060/342|17 בפברואר 2010|54|2}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Buses in Israel|שם ויקישיתוף=אוטובוסים בישראל|ויקימסע=נסיעה באוטובוס בישראל|ימין}}
* {{סרטונים}} אוטובוסים תוצרת [[:en:Chausson (recreational vehicle)|שוסון]] [https://www.youtube.com/watch?v=a9YwVqbViLs#t=321 נכנסים לשימוש בישראל]. [[יומני כרמל]] ספטמבר 1951 <small><small>(התחלה 5:21)</small></small>
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/5-DL-7d6eEo?t=411 שביתת האוטובוסים בתל אביב]. [[יומני כרמל]], אוגוסט 1956 <small><small>(התחלה 6:51)</small></small>
* {{מעריב|אלכס דורון|האוטובוסים הלוחמים חוזרים לשירות אזרחי|1967/07/09|01500}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אוטובוסים_בישראל"