קתרזיס – הבדלי גרסאות

עוד בטקסטים שקדמו ל[[אפלטון]], שהיה מורו של אריסטו, הופיעו מילים אשר התייחסו לניקיון או לבהירות, שנגזרו מאותו שורש של המילה "קתרזיס". [[אריסטו]] הגדיר האחרון את הטרגדיה כייצוג אמנותי של פעולה נעלה שבוצעה בשלמותה, בעלת שיעור הולם, כאשר חלקי הפעולה מתבטאים בצורה הולמת בחלקי הטרגדיה השונים. כך קבע כי ייצוג אמנותי של הנפשות הפועלות דרך מעשיהן ולא דרך דיבורים אודותן, מהווה שיעור הולם לאותה פעולה נעלה. ייצוג אמנותי זה משתמש בתחושות של חמלה ופחד כדי להביא לאותו טיהור, קתרזיס, אצל הצופה. הבעיה בהבנה מדויקת של המושג נגרמת עקב היותו מוגדר במשפט אשר נותר מעורפל. אריסטו כתב: "אשר על ידי חמלה ופחד מביא לטיהור של רגשות כגון אלה"{{הערה|מתוך "אריסטו - הפואטיקה", בתרגומו של יואב רינון, עמ' 78.}}. לא ברור לאילו רגשות בדיוק מתכוון אריסטו; וגם אם הסביר את כוונתו בחלק אחר של הפואטיקה, הרי שאבד מבין כתביו, וכן גם בכל שאר ממצאי הפואטיקה אין הסבר מספק בהקשר התאורטי או שאין הסבר בכלל להבהרת המונח. כך גם יש החושבים שכוונתו של אריסטו לא לרגשותיו של הצופה, אלא לרגשותיו של הגיבור הטרגי.