יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות

| colspan="2" | [[בול]]ים משנת [[1962]] לציון יום השואה

|}

 

==קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה==

סביב קביעת התאריך שיוחד ליום הזיכרון, התנהל דיון שעיקרו איזה יום ייצג את תקופת השואה באופן ההולם ביותר. הגישה בעת ההיא לגבי [[זיכרון השואה]] ובכלל הייתה להדגיש את [[אתוס]] "היהודי הלוחם". בשל כך, הציעו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]], המרד היהודי הגדול ביותר בתקופת השואה, כיום לציון זיכרון השואה והגבורה. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שהכירה גם בגבורתו של חלק הארי מקרב האוכלוסייה היהודית, שלא אחז בנשק אלא עמד בזוועות המלחמה, קידש את החיים, שמר על צלם אנוש ופעל להצלת עצמו וזולתו.

 

 

 

קביעת [[הרבנות הראשית לישראל]] את [[עשרה בטבת]] כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, קדמה לבחירת התאריך הרשמי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ולמעשה אף קדמה לקום [[מדינת ישראל]]. הרבנות הראשית התקשתה לקבל את התאריך הרשמי שנקבע ליום השואה מאחר שה[[הלכה]] אוסרת להגיד [[תחנון]] בחודש [[ניסן]], המכונה "חודש הגאולה", למרות [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|מנהגי האבלות החלים בו]] בזמן [[ספירת העומר]]. גם כיום יש הרואים בעשרה בטבת יום חלופי לזיכרון השואה, המבטא התנגדות לאתוס 'היהודי הלוחם' וראיית השואה כחורבן של [[העת החדשה]].