הבדלים בין גרסאות בדף "מחשבה מדינית"

נוספו 37 בתים ,  לפני שנתיים
מ
עריכה, ניסוח, הגהה
מ (עריכה, ניסוח, הגהה)
 
====בפילוסופיה ההודית====
ה[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]] עסקה בעיקר בנושאים [[רוחניות|רוחניים]], ופחות במחשבה מדינית ותחומים דומים., זאת למרות שה[[ממשל]] וה[[חוק]] היו מפותחים מאוד בהודו עוד בעת העתיקה. ([[חוקי מנו]], למשל, הם מערכת חוקים מפורטת ועתיקה).
 
יוצא דופן חשוב לכך הוא הפילוסוף ואיש הממשל ההודי [[צ'אנקיה]], שהוא אחד החלוצים המוקדמים בתחומי [[מדע המדינה]] וה[[כלכלה]]. צ'אנקיה היה [[פרגמטיזם|פרגמטי]] מאוד בהתייחסו לחוק - הגותו הושוותה על ידי רבים להגותו של [[ניקולו מקיאוולי]]. בספרו הידוע ביותר, ה[[ארטשסטרה]] {{אנ|Arthashastra}}, פירט צ'אנקיה בדקדקנות את דרך ההתנהלות הנכונה של כל תושבי המדינה, החל בשליט וכלה באזרחים הפשוטים.
 
===בימי הביניים===
====באירופה====
[[קובץ:City of God Manuscript.jpg|ממוזער|בספר [[עיר האלוהים]] של ה[[תאולוגיה|תאולוג]] [[אוגוסטינוס]] הובעה התנגדות להתעסקות של אנשי הדת בעניינים ארציים. דעה זו היא במובן מסוים בסיס לרעיון [[הפרדת הדת מהמדינה]]]]
בימי הביניים רווחה באירופה ה[[פילוסופיה נוצרית|פילוסופיה הנוצרית]]. הפילוסופים הנוצרים אימצו הרבה רעיונות מה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]] (בפרט יש לציין את הגותם של [[אפלטון]], [[אריסטו]], [[האסכולה הסטואית|הסטואים]] וה[[נאופלטוניזם|נאופלטוניסטים]].) אך התאימו אותם ל[[נצרות]] ולרוח התקופה.
 
הפילוסוף הנוצרי המוקדם [[אוגוסטינוס]] אימץ את גישתו של אפלטון כפי שהובאה ב"המדינה", אך הדגיש בהגותו את חשיבותם של [[חמלה]] ומתן הזדמנות שנייה בהתנהלות השלטון. הוא גם הדגיש את חשיבותם של [[צניעות]] ודוגמה אישית בהתנהלות המנהיג. אוגוסטינוס גם תמך במידה מסוימת ב[[הפרדת הדת מהמדינה]], וטען בספרו [[עיר האלוהים]] שעל הנצרות, להתעסק בירושלים האלוהית והמיסטית ולא בפוליטיקה הארצית. גישה זו עומדת בסתירה להתנהלות הכנסייה בשנים שלאחר מכן, כי הכנסייה הפכה לכוח הפוליטי המשמעותי ביותר באלף השנים לאחר מכן.
[[המאה ה-20]] הביאה איתה שינויים רבים במחשבה המדינית, וכן יישום פרקטי של תורות רבות מ[[המאה ה-19]].
 
בתחילת המאה ה-20 התחזקו באירופה רעיונות [[ליברליזם|ליברליים]] נוספים, כמו ה[[פלורליזם]] וערך ה[[שוויון]]. לצד זה, בחלק מהמדינות החלו להתחזק רעיונות [[מרקסיזם|מרקסיסטים]] ו[[סוציאליזם|סוציאלסטים]]. האידאולוג ה[[רוסי]] [[ולדימיר לנין]] פיתח את ה[[לניניזם]] - וריאציה עלשל המרקסיזם. המרקסיזםה[[מרקסיזם-לניניזם]] הפך לתורה השולטת ב[[ברית המועצות]] לאחר [[המהפכה הבולשביקית]]. בשנים שבאו לאחר מכן הוקמו זרמים חדשים בתוך הקומוניזם, כמו ה[[טרוצקיזם]] [[סטליניזם|והסטליניזם]]. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] הוקמה בגרמניה [[אסכולת פרנקפורט]] - קבוצת הוגים בתחומים מגוונים שהתבססו על השקפת העולם המרקסיסטית.
 
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] רעיון ה[[ממשלה עולמית|ממשלה העולמית]] זכה לתמיכה רבה, והוקם ארגון [[חבר הלאומים]]. במשך השנים שלאחר מכן הרעיון ידע עליות וירידות. כיום הוא מגולם בקיומו של [[האומות המאוחדות|האו"ם,]] [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]] ו[[בית הדין הבינלאומי לצדק]].
 
תורות [[טוטאליטריזם|טוטאליטריות]] רבות גם הן זכו לעדנה לאחר מלחמת העולם הראשונה., בפרטובפרט יש לציין את ה[[פשיזם]] וה[[נאציזם]]. במדינות רבות, כמו [[גרמניה]], [[איטליה]] [[פולין]] [[ספרד|וספרד]] עלו [[דיקטטורה|דיקטטורים]] ששלטו במדינות למשךבמשך שנים רבות.
 
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, המחשבה המדינית הפכה לתחום פחות עיקרי בתוך [[מדע המדינה]]. זאת בגלל התפתחות התחום לכיוונים אחרים, כמו [[ביהייביוריזם]] ומחקר סטטיסטי. יחד עם זאת, הצלחתן של [[מהפכה|המהפכות]] [[המהפכה הקובנית|בקובה]] ו[[מאו דזה-דונג#מלחמה ומהפכה|בסין]] הובילה לגל חדש של תורות קומוניסטיות-מהפכניות. פילוסופים חשובים כמו [[סארטר]], [[מישל פוקו|פוקו]] ו[[אלתוסר]] הגו תורות מרקסיסטיות חדשות, ועסקו במחשבה מדינית. במחצית השנייה של המאה ה-20 הוקם ה[[נאו-מרקסיזם]] - זרם שצמח מתוך המרקסיזם. עיקר הרעיון הנאו -מרקסיסטי הוא קבלת הניתוח החברתי המרקסיסטי תוך ויתור חלקי על רעיון הדטרמיניזם הכלכלי.
 
הפילוסוף [[ג'ון רולס]] נחשב לאחד ההוגים החשובים ביותר במחשבה המדינית של המאה ה-20. פרסום ספרו "[[תאוריה של צדק|תיאוריה של צדק]]" בשנת [[1971]] נחשב לאבן דרך בתולדות המחשבה המדינית. רולס דן במהותו של ממשל צודק, ליברלי ודמוקרטי, ובאיזונים השונים שיש לעשות בין זכויות וערכים בממשל שכזה.
 
==תחומי העיסוק מרכזיים של המחשבה המדינית==
616

עריכות